הלכה לעולמה פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע. לפני 17 שנה חבריי ואני שוחחנו איתה על המסע לפיענוח מבנה הריבוזום, מפעל ייצור החלבונים של התא, ועל פרס נובל
נעם לויתן, יונת אשחר, איתמר הראל | גליליאו
פרופ' עדה יונת הלכה לעולמה אתמול, ביום שני, בגיל 87. בשנת 2009 יונת זכתה בפרס נובל לכימיה על חקר הריבוזום, היא זכתה גם בפרס ישראל (2000) ובפרסים רבים נוספים. היא הייתה חוקרת סקרנית ונחושה, שלמרבה המזל לא הקשיבה לאלו שניסו לשכנע אותה שנושא המחקר שבחרה קשה מדי. היא גם הייתה מלאת הומור ופשוט אנושית. שהסכימה להקדיש מזמנה כדי שכמה כתבים צעירים, שהם גם סטודנטים למדעים, יוכלו לשוחח איתה על המחקר שלה בשביל מגזין "גליליאו" זצ"ל. לא אשכח איך בסוף השיחה היא החמיאה לנו, ולאבי בליזובסקי, על כך שהיינו המראיינים הראשונים שלא שאלו אותה שאלות על השיער שלה או על מה תלבש לטקס קבלת הפרס – שאלות שמשום מה אף פעם לא שואלים חוקרים זכרים. יהיה זכרה ברוך.
הנה הכתבה כפי שפורסמה במגזין גליליאו גיליון 138, פברואר 2010:
כאשר נכנסנו למשרדה של פרופ' עדה יונת (Yonath), זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, היא עסקה באריזתו של אחד המודלים הראשונים של הריבוזום שנעשו במעבדתה, מודל עשוי קלקר הבנוי שכבות שכבות, שאותו התכוונה לשלוח למוזאון נובל בסטוקהולם שבשבדיה. יונת השחילה דרך המודל שרוך אדום ושרוך כחול, המייצגים את ה-mRNA ושרשרת החלבון החדש שנוצר, בהתאמה (ראו מסגרת "חלבונים למתחילים").
המודל יוצג במוזאון לצד מוצגים כגון הטלסקופ של גליליאו, מכונת הכתיבה של יצחק בשביס-זינגר ועוד. אך נראה כי יונת התרגשה יותר משליחתם של מכתבי תודה לילדים שמהם קיבלה ברכות; ובייחוד ממכתב שכתבה לילדי כיתה ג' בקריית-טבעון, ששלחו לה קובץ ברכות מאוירות יום לאחר ההכרזה על זכייתה.
להמשיך לקרוא עדה יונת: לתרגם חלום