נשיא ארצות הברית לא סיפק ראיות לקשר בין פרצטמול לסיכון מוגבר לאוטיזם, ניסה לקדם "תרופה" לא מוכחת לאוטיזם, ושוב הפיץ מידע שקרי על חיסונים
נעם לויתן | פורסם ב-24/09/2025
נשיא ארצות הברית קרא שלשום (שני) במסיבת עיתונאים לנשים בהיריון להימנע מנטילת פרצטמול – הקרוי גם אצטמינופן ומוכר בשמות כגון "אקמול", "דקסמול", או בארצות הברית "טיילנול". זאת מאחר שלטענתו חשיפה לפרצטמול ברחם מעלה מאוד את הסיכון לאוטיזם. זו טענה לא מבוססת, שמומחים בכל העולם יוצאים נגדה.
טראמפ, לצד שר הבריאות של ארצות הברית רוברט פ' קנדי ג'וניור, הכריז במסיבת העיתונאים שמינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) "ממליץ בתוקף שנשים יגבילו את השימוש בטיילנול במשך ההיריון, אלא אם יש בכך צורך רפואי, למשל במקרים של חום גבוה במיוחד… אם אתן מרגישות שאתן לא יכולות לעמוד בכך".
מדי פעם, במקום לקרוא את ההכרזה שהוכנה מראש, הוסיף טראמפ המלצות רפואיות משלו וטענות לא מבוססות. למשל, הוא אמר ש"ליטול טיילנול זה לא טוב. בסדר, אני אומר את זה: זה לא טוב", והמליץ גם להימנע מלתת אותו לתינוקות.
טראמפ טען גם שאין אוטיזם בקובה כי "אין להם כסף לקנות טיילנול", וש"יש קבוצות של אנשים שלא מתחסנים ולא לוקחים אף גלולה, ואין להם אוטיזם". את הטענה האחרונה הוא בדק עם קנדי ג'וניור, מתנגד חיסונים ותיק ומוכר, שאישר לו שאומרים שזה המצב אצל בני האמיש. הטענות האלו כמובן שגויות: בקובה ובקרב בני האמיש חיים אנשים אוטיסטים. כמו כן, האוכלוסיות האלו כן משתמשות בתרופות ובחיסונים, שכידוע אינם גורמים לאוטיזם.
פרצטמול הוא תרופה בשימוש נרחב ביותר, והוא מהטיפולים הבודדים לשיכוך כאב והורדת חום שנחשבים בטוחים לשימוש בהיריון. לפני פחות משנה פרסם משרד הבריאות הישראלי נייר עמדה המבהיר שאין קשר בין שימוש בפרצטמול בהיריון לאוטיזם.
צמצום נזקים
בעקבות הכרזת טראמפ ארגוני בריאות רבים מיהרו לנסות לצמצם את הנזק שהיא עלולה לגרום לו. "הראיות הקיימות לא גילו קשר בין שימוש בפרצטמול במהלך ההיריון לאוטיזם", מסרה סוכנות התרופות האירופית (EMA) בהצהרה לסוכנות הידיעות רויטרס. היא הוסיפה כי ניתן ליטול פרצטמול במהלך ההיריון, אך כמו עם כל תרופה אחרת יש לעשות זאת במינון היעיל הנמוך ביותר, ולמשך הזמן הקצר ביותר האפשרי.
הרשות הבריטית לתרופות ולמוצרי בריאות (MHRA) ומנהל התרופות האוסטרלי (TGA) פרסמו הבהרות דומות. "ראיות מדעיות מוצקות לא מראות קשר סיבתי בין השימוש בפרצטמול בהיריון לאוטיזם, וכמה מחקרים גדולים ומהימנים סותרים ישירות טענות אלו", נכתב בהודעה לעיתונות של ה-TGA. "פרצטמול נותר האפשרות הטיפולית המומלצת לכאבים או לחום אצל נשים הרות, כאשר משתמשים בו על פי ההוראות. חום וכאב שאינם מטופלים עלולים לסכן את העובר, דבר שמדגיש את חשיבות הטיפול בתסמינים אלה באמצעות טיפול מומלץ".
מחקרים אכן הראו סכנות לעובר במקרה של חום גבוה במהלך ההריון. לדוגמה, חום גבוה לא מטופל בהיריון קשור לסיכון להפלות, למומים בצינור העצבי ובלב, ולשפה שסועה. חום בעקבות מחלות זיהומיות בהיריון מגדיל את הסיכון לאוטיזם.
במהלך מסיבת העיתונאים, הודיעו טראמפ וקנדי שהם יאפשרו להשתמש בתרופה בשם לויקובורין לטיפול בתסמינים מסוימים של אוטיזם. "הנתונים שצוטטו לא תומכים בטענה שטיילנול גורם לאוטיזם ושלויקובורין היא תרופה", כתבה הקואליציה של מדעני אוטיזם. "הם רק מלבים פחדים ומספקים תקווה כוזבת כשאין תשובה פשוטה". לויקובורין, או חומצה פולינית, היא נגזרת של ויטמין B9, המוכרת יותר בשם חומצה פולית. היא ניתנת כתרופה בשילוב עם טיפולים מסוימים נגד סרטן.
הקואליציה של מדעני אוטיזם קמה באפריל השנה בתגובה להכרזה של קנדי ג'וניור שהוא יגלה את הגורם לאוטיזם עד ספטמבר, הבטחה בלתי אפשרית. הנושא המורכב נחקר כבר עשרות שנים, והמחקרים הראו שאין גורם אחד ברור לאוטיזם, אם כי יש גורמים שבבירור לא קשורים – כגון חיסונים. לא סביר שתוך פחות מחמישה חודשים, וללא מחקר חדש, יתגלה פתאום הגורם. ואכן, למרות הצהרות טראמפ וקנדי שלשום, לא התגלה גורם כזה.

מה הקשר?
אנשי ממשל טראמפ הצדיקו את האזהרה מפני פרצטמול במחקר סקירה שהתפרסם באוגוסט האחרון. מחברי מאמר הסקירה בחנו 46 מחקרים קודמים שבדקו את הקשר בין צריכת פרצטמול בהיריון לבין מקרי אוטיזם והפרעות קשב (ADHD). שמונה מהמחקרים התמקדו באוטיזם, ומתוכם חמישה הראו עלייה קטנה בסיכון לאוטיזם אצל ילדים שהאימהות שלהם נטלו פרצטמול בהיריון, שניים לא הראו קשר כזה, ואצל אחד התוצאות לא היו חד משמעיות.
מסקנות מחברי הסקירה היו שיש ראיות לקשר בין נטילת פרצטמול בהיריון לאוטיזם, אך שאי אפשר לטעון שזה קשר סיבתי. כלומר ללא מחקר נוסף, אי אפשר לטעון שפרצטמול גורם לאוטיזם. "אנחנו לא יכולים לענות על שאלת הסיבתיות – חשוב מאוד להבהיר זאת", אמר לפני חודש דידייה פרדה (Prada), אפידמיולוג מבית החולים הר סיני בארצות הברית שהוביל את מחקר הסקירה, לניו יורק טיימס. "למשל מכירות הגלידה עולות בקיץ וגם מספר הפשעים האלימים עולה בקיץ – יש קשר בין הדברים, אך אין פירוש הדבר שהגלידה גורמת לפשעים אלימים. שניהם עולים בגלל מזג האוויר החם".
למרות זאת טען ראש ה-FDA מרטין מקארי (Makary) שהסקירה מצאה קשר סיבתי בין אוטיזם לנטילת פרצטמול על ידי האם.
אחד ממחברי הסקירה הוא אנדראה בקארלי (Baccarelli), דיקן בית הספר לבריאות הציבור של הרווארד בארצות הברית, שגם שימש כעד מומחה מטעם תובעים שניסו לטעון שיש קשר סיבתי בין נטילת טיילנול לבין האוטיזם של ילדיהם. השופט פסל את חוות הדעת שלו. בקארלי כתב בהצהרה ששלח שלשום לבית הלבן שהמאמר שלו ושל עמיתיו מצא קשר בין פרצטמול לאוטיזם "במיוחד אם נוטלים את התרופה למשך ארבע שבועות או יותר". עם זאת הוסיף, "נדרש מחקר נוסף כדי לאשש את הקשר ולקבוע סיבתיות, אולם על בסיס הראיות הקיימות, אני מאמין שיש מקום לזהירות בשימוש בפרצטמול במהלך ההיריון – במיוחד בשימוש כבד או ממושך".
בהצהרתו של בקארלי, וגם במאמר הסקירה, נכתב שמאחר שחום בהיריון מסכן את העובר, הוא ועמיתיו ממליצים להשתמש בפרצטמול בהיריון בצורה שקולה ונבונה, תוך שימוש במינון היעיל הנמוך ביותר, ולמשך הזמן הקצר ביותר האפשרי. זו לא המלצה חדשה: היא קיימת בכל העולם לשימוש בפרצטמול, או בכל טיפול אחר, במהלך ההיריון.
נוסף על כך, סקירה טובה יותר, שהתפרסמה בפברואר השנה, בחנה רק מחקרים בעלי איכות טובה והגיעה למסקנות הפוכות משל הסקירה של בקארלי ועמיתיו. "חשיפה לפרצטמול ברחם אינה צפויה להוביל לסיכון מוגבר בעל משמעות קלינית לאוטיזם בילדוּת", נכתב בסיכום הסקירה. "המחקרים המצביעים על קשר בין חשיפה לפרצטמול לאוטיזם הם בעלי חולשות רבות… בעוד המחקרים המבוססים אינם מצביעים על קשר כזה". על פי מחברי הסקירה, איכות הראיות אינה מצדיקה שינויים בהנחיות לטיפול בכאב או בחום בהיריון.
כמו בין גלידה לפשיעה
אחד המחקרים האיכותיים, שנותח בשתי הסקירות, הוא מחקר שהתפרסם ב-2024 ונערך על כמעט 2.5 מיליון ילדים שנולדו בין השנים 1995 ל-2019 בשוודיה. כ-186 אלף מהילדים האלה נחשפו לפרצטמול ברחם. החוקרים מצאו שכ-1.53 אחוזים מהילדים שנחשפו לפרצטמול ברחם אובחנו עם אוטיזם, לעומת 1.33 אחוזים מקרב הילדים שלא נחשפו. הבדל שמייצג עלייה קלה מאוד בסיכון לאוטיזם.
אולם, בדיוק כמו שגלידה לא גורמת לעלייה בפשע או לכוויות שמש, ייתכן שההבדל בשיעור האוטיזם בין ילדים שהאמהות שלהם נטלו פרצטמול בהיריון, לבין אלו שלא, לא נובע מפרצטמול אלא מגורם אחר, כגון הבדל כלשהו בין הורי הילדים או הסביבה שבה גדלו. למשל, גיל ההורה משפיע על הסיכון לאוטיזם; מחלה של האם במהלך ההיריון מגדילה את הסיכון לאוטיזם וכך גם לידה מוקדמת; אוטיזם במשפחה מגדיל גם הוא את הסיכון לאוטיזם: לאחים ולאחיות של אוטיסטים יש סיכוי של 20 אחוז שגם הם יאובחנו עם אוטיזם, וידועים גנים רבים מאוד הקשורים לאוטיזם; בנוסף הסביבה הביתית עלולה להעלות את הסיכון לאוטיזם, למשל בגלל זיהום אוויר.
כמו כן, בחלק מהמקרים אמהות לילדים אוטיסטים נטלו פרצטמול בהיריון בגלל מחלות או בעיות שמעלות בעצמן את הסיכון לאוטיזם. למשל, כפי שהוזכר קודם לכן, חום בעקבות מחלה זיהומית בזמן היריון מגדיל את הסיכון לאוטיזם. בנוסף, אמהות שיש להן מאפיינים אוטיסטיים הן בסיכון מוגבר לחוות כאב במהלך ההיריון, שיכול להגדיל את הסיכוי שיטלו פרצטמול. מסיבות אלו, קשר שנצפה בין נטילת פרצטמול בהיריון לבין אוטיזם לאו דווקא מצביע על כך שמשכך הכאבים גורם לאוטיזם, אלא עשוי להצביע על בעיות רפואיות של האם שמשפיעות על התפתחות העובר ושקשורות לאוטיזם, וגם גורמות לכאבים או לחום גבוה.
כדי לגלות אם פרצטמול קשור לאוטיזם צריך לקחת בחשבון כמה שיותר מהגורמים האחרים שמעורבים בסיכון לאוטיזם, ולנטרל את השפעתם, אך מחקרים רבים לא עושים זאת. החוקרים משוודיה החליטו להתמודד עם גורמים אלו על ידי השוואה בין אחים ואחיות שאינם תאומים, שאחד מהם נחשף לפרצטמול ברחם והשני לא. מאחר שאחים חולקים כמחצית מהגנים שלהם, וכן את הסביבה בה הם גדלים – ברחם ולאחר הלידה – אם יתגלה הבדל ביניהם בסיכון לאוטיזם, יש סיכוי גבוה הרבה יותר שהוא נובע משימוש בפרצטמול. אולם כשהחוקרים השוו כך בין אחים לא נמצא הבדל בסיכון שלהם לאוטיזם, כלומר לא נמצא קשר בין שימוש במשכך הכאבים במהלך ההיריון לבין אוטיזם.
מחקר מיפן שהתפרסם החודש מצא תוצאות דומות למחקר השוודי. המחקר נערך על יותר מ-200 אלף ילדים וגילה עלייה קלה בסיכון לאוטיזם אצל ילדים שנחשפו לפרצטמול ברחם. גם כאן כשהחוקרים השוו בין אחים ואחיות הקשר בין נטילת פרצטמול במהלך ההיריון לבין אוטיזם נעלם.
"המחקרים בעלי ביקורות טובות יותר הם בעלי סיכוי קטן יותר למצוא אפילו סיכון קטן [בנטילת פרצטמול]", אמרה הלן טאגר-פלסברג (Tager-Flusberg), חוקרת אוטיזם מאוניברסיטת בוסטון בארצות הברית, לאתר כתב העת המדעי Nature. "וגם אז [אם נמצא סיכון קטן כזה], מה שאנחנו מדברים עליו הוא קשר חלש מאוד… אנחנו לא חושבים שנטילת פרצטמול תורמת באופן כלשהו לגרימת אוטיזם".
ולחיסונים? גם אין
טראמפ האשים כמה פעמים במהלך הכרזה שלו את חיסוני הילדות כגורמים לאוטיזם. מתנגד החיסונים קנדי ג'וניור, שלפחות 20 שנה מאשים חיסונים באוטיזם, גם דיבר על כך וטען שצריך לעשות מחקרים גדולים שעוד לא נעשו. הוא, כרגיל, מטעה ומסלף. נעשו מחקרים רבים מספור על חיסונים, שהראו שהם בטוחים וגם שאינם גורמים לאוטיזם.
הרעיון חסר השחר שחיסונים גורמים לאוטיזם קנה לו אחיזה בארצות הברית בעקבות המאמר המזויף שפרסם הבריטי אנדרו וייקפילד (Wakefield) ב-1998, שרמז על קשר בין החיסון המשולש נגד חצבת, חזרת ואדמת (MMR) לבין אוטיזם. כמעט מיד עם פרסום המאמר השקרי פורסמו מחקרים שהפריכו את טענותיו, ובמהלך השנים התפרסמו מחקרים רבים נוספים. כולל שני מחקרי ענק, מ-2002 ומ-2019, שבחנו את כל מאות אלפי הילדים שנולדו בדנמרק בתקופות שונות, חלקם מחוסנים וחלקם לא, וגם הם לא מצאו כל קשר בין החיסון המשולש לאוטיזם. גם תזמון החיסונים, סוג החיסונים, והחומרים השונים בהם אינם קשורים לאוטיזם.
בשנת 2010, 12 שנים לאחר פרסום המאמר של וייקפילד, הוא נפסל ונמחק מכתב העת בו פורסם.

מה עם תרופה? אין כזו
הטענות שהתרופה לויקובורין עשויה להקל על תסמינים מסוימים של אוטיזם אינן חדשות, וקשורות למצב נדיר של מחסור בחומצה פולית במוח (cerebral folate deficiency). ילדים עם מחסור כזה מתפתחים בתחילה באופן תקין, אך בערך בגיל שנתיים חלה נסיגה במצבם ויכולותיהם המוטוריות והשכליות מתדרדרות. נטילת לויקובורין יכולה לשפר את התסמינים, במיוחד אם מתחילים ליטול את התרופה בגיל צעיר.
חלק מהתסמינים המופיעים דומים לתסמיני אוטיזם, ומתגלים בערך באותו גיל שבו מאבחנים אוטיזם, ולכן עלתה ההשערה שיש קשר בין שני המצבים. מעט מאוד מחקרים, קטנים ומוגבלים מאוד, בדקו אם לויקובורין יכולה לשפר גם תסמיני אוטיזם, ומצאו שאולי היא יכולה, בתנאים מסוימים.
אחד המחקרים הקצת פחות קטנים, שהתפרסם ב-2024, נערך על כ-80 ילדים אוטיסטים בני שנתיים עד 10 שנים. חצי מהילדים קיבלו לויקובורין וחצי קיבלו טיפול דמה למשך 24 שבועות. בתום 24 השבועות הציון של הילדים בשתי הקבוצות, בשאלון המעריך תסמיני אוטיזם, השתפר, אם כי הציון של הילדים שקיבלו לויקובורין היה גבוה ב-1.2 נקודות משל הילדים בקבוצות הביקורת. השאלון שבו השתמשו במחקר קרוי CARS, ומתבסס על ההערכות הסובייקטיביות של ההורים והמורים של הילדים.
העלייה בציון קטנה, ומשמעותית מבחינה סטטיסטית, אבל כנראה חסרת משמעות קלינית. היא גם לא בהכרח נכונה: מחקרים קטנים נוטים למצוא תוצאות חיוביות אף אם הן אינן אמיתיות (תוצאה חיובית כוזבת). מסיבה זו תרופות וחיסונים לא מאושרים לשימוש לטיפול במחלה כלשהי בלי שהם עוברים תהליך ארוך, שבו הם נבדקים שוב ושוב במחקרים קליניים גדולים. רק לאחר שיש די נתונים על יעילות הטיפול ובטיחותו הוא נבחן על ידי ה-FDA, שבודק את כל הנתונים ומחליט אם לאשר לשווקו.
הפעם התהליך הזה נזרק לפח, ועוד על ידי אותם אנשים שמשקרים שחיסונים לא נחקרו מספיק. לפי טראמפ וקנדי ג'וניור ה-FDA החליט לאשר שימוש בלויקובורין לטיפול באוטיזם. אולם, בניגוד להצהרות, האישור – שהתקבל ללא הליך תקין ובעיקר על בסיס המחקר הקטן שהוזכר כאן – מוגבל רק לאנשים שאולי סובלים ממחסור בחומצה פולית במוח, ולא לכלל האוטיסטים.
השלכות
ההצהרות של טראמפ, של קנדי ג'וניור ושל אנשי הממשל האחרים במסיבת העיתונאים לא מבוססות על מחקרים חדשים, והמידע הקיים לא תומך בהן. מחקרים איכותיים לא מראים קשר בין פרצטמול לאוטיזם, אין כל קשר בין חיסונים לבין אוטיזם, ואין כיום מחקרים שמצדיקים את הטענה שלויקובורין היא טיפול יעיל באוטיזם.
אוטיזם נגרם ברובו מסיבות גנטיות, ומושפע גם מגורמים סביבתיים, שאינם חיסונים ושכמעט בטוח שגם אינם פרצטמול – אחרי הכול אבחוני אוטיזם עלו בעשורים האחרונים, בעוד השימוש בפרצטמול נותר קבוע ברובו. רוב המומחים מסכימים שהעלייה הזו באבחונים נובעת ברובה מהרחבת ההגדרה לאוטיזם, שהפך לספקטרום וכולל כיום – בניגוד לעבר – גם ילדים עם תפקוד תקין. כמו כן, עלייה במודעות של ההורים והצוותים החינוכיים והרפואיים, מורידה את גיל האבחון ומגדילה את מספר הילדים הפונים לאבחון. בזכות אותה עלייה במודעות אוכלוסיות שבעבר לא ידעו על קיום התופעה פונות לאבחון.
ההתמקדות באוטיזם – שנפוצה בקרב מתנגדי חיסונים כטקטיקת הפחדה – היא בעיקר פוגענית כלפי אוטיסטים. טראמפ, קנדי ג'וניור ודומיהם, מנסים לשכנע נשים בהיריון להימנע מטיפול, ולהימנע מלהתחסן ומלחסן את ילדיהן, כדי שחלילה לא יגרמו לילד שלהן להיות אוטיסט. הם רומזים שעדיף לסכן את חיי האם והעובר, מאשר שהילדים יאובחנו עם אוטיזם. כל זאת אף שכאמור, הדברים שהממשל הנוכחי מזהיר מפניהם לא מקושרים לאוטיזם.
טענות הממשל עלולות להוביל לנזק ממשי אם בגללן נשים בהיריון יפחדו להשתמש בפרצטמול כשהן זקוקות לכך, למשל במקרה של חום גבוה, שיכול להיות מסוכן גם לאם וגם לעובר. גם אם הן לא ימנעו מכך – למרות הטענה המזלזלת של טראמפ שהן פשוט צריכות להתמודד עם החום או הכאב – הן עלולות לחוש לחץ גבוה במהלך ההיריון, ואשמה אם יתברר שילדן אוטיסט. "אנחנו מסתכנים בהטלת אשמה על אמהות, ויצירת עוד לחץ, האשמה עצמית וסטיגמה, אף שאין כל ראיות שתומכות בטענות האלו", אמר ויקטור אלקוויסט (Ahlqvist), אחד ממובלי המחקר השוודי מ-2024, בריאיון ל-Nature.
"נשים לא לוקחות פרצטמול במהלך ההיריון אם אין להן סיבה", אמר אנדרו וייטהאוס (Whitehouse), חוקר אוטיזם מהמכון לחקר ילדים (The Kids), בריאיון לתאגיד השידור האוסטרלי ABC. "אנחנו יודעים שפרצטמול יעיל מאוד בהורדת חום במהלך ההיריון, וכן בהפחתת כאב. וכמובן יש השלכות לאי הורדת חום או אי שיכוך כאב. יש לכך השפעה על בריאות האם והתינוק. לכן כל סוג של מחקר בתחום הזה חייב תמיד לבדוק את האיזון בין מה יכולות להיות ההשפעות של אי נטילת התרופה".
פרצטמול הוא האופציה הבטוחה ביותר לשיכוך כאבים והקלה על חום בזמן היריון, וההמלצה היא להימנע מנטילה של משככי כאבים נפוצים כגון אספירין במינון רגיל, איבופרופן (אדוויל, אדקס) ונוגדי דלקת שאינם סטרואידים אחרים (NSAIDs).
על פי רופאים וארגוני הבריאות מותר לאנשים בהיריון ליטול פרצטמול במקרה הצורך, אך יש לעשות זאת במינון היעיל הנמוך ביותר ולמשך הזמן הקצר ביותר האפשרי. במקרה של חשש, או אם המינון המומלץ לא מצליח להפחית את החום או את הכאב, יש להתייעץ עם הרופאה או הרופאים המטפלים.
עקבו אחרי גם ב:
תמונה ראשית: נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, במסיבת עיתונאים בבית הלבן על אוטיזם ופרצטמול. צילום מסך משידור ההצהרה באתר הבית הלבן
לגלות עוד מהאתר תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות
יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.
תודה על המאמר המקיףהדבר היחיד שהפתיע אותי בהצהרה של טראמפ היה שהוא לא המליץ לשתות אקונומיקה נגד אוטיזם…
אהבתיLiked by 1 person
אכן מפתיע 😁
אהבתיLiked by 1 person