התפרצות החצבת בארצות הברית היא הזדמנות להזכיר: הסכנות של המחלה גדולות בהרבה מהסיכון הזעום לתופעות לוואי מהחיסון נגדה
נעם לויתן | פורסם ב-05/03/2025
החצבת שוב בכותרות, ושוב בגלל מתנגדי חיסונים שעוזרים למחלה לחזור.
הפעם התפרצות החצבת היא בארצות הברית. ההתפרצות התחילה בסוף ינואר, ונכון ל-27 בפברואר נדבקו במחלה המסוכנת 164 אנשים, רובם ילדים לא מחוסנים. להשוואה, בכל שנת 2024 חלו שם 285 איש.
ההתפרצות הגדולה ביותר היא בטקסס, שם המחלה גבתה את חייו של ילד בגיל בית ספר שלא היה מחוסן נגד חצבת. 32 מהחולים אושפזו עד כה בגלל מחלתם.
חצבת היא מחלה נגיפית מסוכנת מאוד. גם אם שרדתם אותה והצלחתם לצאת ממנה ללא סיבוכים עדיין יש סיכוי שתמותו ממנה כעבור כמה שנים. היא המחלה המידבקת ביותר המוכרת לאדם: באוכלוסייה לא מחוסנת, חולה חצבת אחד ידביק בממוצע 18 איש. אפשר להידבק במחלה אפילו מהימצאות במקום סגור שחולה שהה בו לפני כן, כמו משרד, אוטובוס או חדר רופא, עד שעתיים לאחר שיצא משם.
למרבה המזל החיסון נגד חצבת הוא בין החיסונים היותר יעילים שיש, אולם מאחר שהמחלה מאוד מידבקת צריך ש-95 אחוזים מהאוכלוסייה ומעלה יהיו מחוסנים נגדה כדי לעצור התפרצויות שלה.
זה היה המצב בעבר, אך בעקבות הצלחת החיסונים המחלה נעלמה מחלקים גדולים של העולם, ובשנת 2000 ארצות הברית אפילו הוכרזה כ"נקייה מחצבת". אנשים שכחו עד כמה היא מסוכנת, ומפיצי המחלות ניצלו זאת כדי להפחיד מפני החיסון המשולש, שמגן מחצבת, מחזרת ומאדמת. ההפחדות האלו כללו סיפורים שקריים על הקשר בין החיסון לבין אוטיזם, שהתחילו בעקבות מחקר מזויף שפורסם בשנת 1998, ורק ב-2010 נפסל ונמחק מכתב העת בו פורסם.
במציאות אין כל סיכון לאוטיזם מהחיסון, והסיכון לתופעות לוואי אמיתיות כלשהן ממנו הוא זעום ביותר, במיוחד כשמשווים אותו לסיכון לפגיעות קשות מחצבת.
החצבת שוב חוזרת
בגלל ההפחדות מספר האנשים שבוחרים לא להתחסן, אפילו שאין להם סיבה רפואית מוצדקת להימנע מכך, גדל, והמחלה הראשונה שחוזרת כשזה קורה היא החצבת. לדוגמה, באזור ההתפרצות בטקסס כ-18 אחוז מתלמידי בית הספר אינם מחוסנים.
בין האנשים שהפחידו מפני החיסון ותרמו בעבר להתפרצויות חצבת קטלניות אפשר למצוא את רוברט פ' קנדי ג'וניור, שר הבריאות הנוכחי של ארצות הברית. הוא המשיך להטעות לגבי המחלה והחיסון גם לאחר שמונה לשר, ובישיבת קבינט ב-26 בפברואר ניסה להפחית מחומרת התפרצות החצבת בטקסס, שיקר לגבי המאושפזים, ולא הזכיר כלל חיסונים. הוא גם ביטל שתי פגישות של ועדות שחיוניות לתוכנית החיסונים של ארצות הברית, וביטל קמפיין לעידוד התחסנות לשפעת.
עם זאת, בעקבות לחץ של רשויות הבריאות במדינות שבהן יש התפרצות חצבת, מתנגד החיסונים הוותיק פרסם לאחרונה הצהרה שבה כתב שהחיסון המשולש חיוני כדי למנוע את המחלה, שעלולה להיות קטלנית "בעיקר לאנשים לא מחוסנים". אך נראה שהצהרה זו היא רק מס שפתיים. הוא לא קרא בה לכלל הציבור להתחסן נגד חצבת, והשתמש במונחים של מתנגדי חיסונים על "בחירה אישית". ואומנם, בריאיון לפוקס ניוז שנערך לאחר ההצהרה, קנדי לא הזכיר כלל חיסונים, והילל טיפולים לא מקובלים נגד חצבת ולא יעילים, כגון שמן כבד של דג קוד (בקלה) והסטרואיד בודסונייד.
שמן כבד דג קוד בשום פנים ואופן אינו טיפול מבוסס ראיות לחצבת, הבהיר שון אולירי, ראש הוועדה למחלות זיהומיות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ל"ניו יורק טיימס". הוא הוסיף שאף פעם לא שמע על רופא או רופאה שמשתמשים בתוסף התזונה הזה נגד המחלה. גם סטרואידים אינם יעילים נגד חצבת, אך אולי יכולים לסייע במקרה של דלקת מוח נגיפית.
קנדי קידם בהצהרה ובריאיון טיפול בחצבת באמצעות ויטמין A, לאחר שכבר טען בעבר ש"מרק עוף וויטמין A" הם התרופה לחצבת. הם לא. אין תרופה לחצבת, אם כי ויטמין A אכן משמש לטיפול במחלה באזורים שבהם יש תת־תזונה ומחסור בוויטמין, ובמקרים כאלה הוא מפחית את הסיכון למות מהמחלה. הוויטמין ניתן גם לילדים ולתינוקות שמאושפזים בגלל חצבת, כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים, אף שהראיות ליעילותו כשאין מחסור חלשות. כמו כן, הוא לא יכול למנוע הידבקות בחצבת או התפתחות מחלה, ועודף ויטמין A הוא רעיל.
הסכנות מחצבת: פגיעה במערכת החיסון, דלקת ריאות ומוח, ומוות
חצבת מתחילה לרוב עם חום גבוה, שיעולים, נזלת ועיניים אדומות. לאחר מכן מופיעה פריחה על העור, שמתחילה בצוואר ובראש, מתפשטת כלפי מטה, ונעלמת בסדר בו הופיעה. כ-30 אחוז מהחולים יפתחו סיבוכים, והאחוזים גבוהים עוד יותר אצל ילדים מתחת לגיל חמש.
אם 10,000 אנשים ידבקו בחצבת, 2,000 מתוכם יזדקקו לאישפוז, אצל 1,000 ילדים תתפתח דלקת אוזניים שיכולה להוביל לאובדן שמיעה קבוע, 230 ילדים יחוו פרכוסי חום, אצל יותר משלושה יהיו בעיות בקרישת דם, עשרה ילדים יפתחו דלקת מוח, ו-500 ילדים יחלו בדלקת ריאות, שהיא גם סיבת המוות הנפוצה ביותר מחצבת. עד 30 ילדים ימותו מסיבוכי המחלה, ובמדינות מתפתחות שיעור התמותה גדול בהרבה.
גם מי ששרד עלול למות כעבור כמה שנים מסיבוך נדיר של המחלה: דלקת מוח חשוכת מרפא הקרויה SSPE. על פי ההערכות 11-4 אנשים מכל 100,000 מחלימים ילקו ב-SSPE, אך על פי מחקר מ-2017 ייתכן שהסיבוך נפוץ בהרבה. על פי המחקר כאחד מכל 1,400 ילדים ששרדו, ואחד מכל 600 תינוקות ששרדו את המחלה ימותו מסיבוך זה.
נוסף על כך, מחלת החצבת פוגעת בזיכרון החיסוני של החולים למשך 3-2 שנים, כך שהם נעשים שוב פגיעים למחלות שכבר חלו בהן או חוסנו נגדן. מסיבה זו כשהתחילו לחסן נגד חצבת פחתו גם מקרי המוות ממחלות זיהומיות אחרות – החיסון מגן לא רק מהמחלה ומסיבוכים קשים שלה, כמו SSPE, אלא גם מגן בעקיפין מפני מחלות נוספות.
הדרך היחידה להימנע מסיבוך זה, ומסיבוכים אחרים של חצבת, היא לא לחלות במחלה. למרבה המזל החיסון המשולש נגדה יעיל מאוד: שתי מנות שלו מפחיתות ב-97 אחוזים את הסיכון להידבק בחצבת.
הוא גם בטוח ביותר. מבין 10,000 מחוסנים, רק 4 ילדים יחוו פרכוסי חום ויהיה פחות ממקרה אחד של תגובה אלרגית או בעיות קרישת דם שלרוב חולפות בעצמן.
לכן חסנו את הילדים שלכם, והתחסנו בעצמכם נגד חצבת אם גם אתם צריכים. כך לא תסבלו, לא תמותו ולא תהרגו אנשים אחרים בגלל ההפחדות והשקרים הזדוניים של מעודדי המחלות ושל שרלטנים אחרים. ואפילו תזכו להגן על אנשים שלא יכולים להתחסן בעצמם.
תודה ליונת אשחר על העזרה
עקבו אחרי גם ב:
לגלות עוד מהאתר תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות
יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.
תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות 
מזל שיש שר בריאות כל כך אחראי ורציני בארה"ב. או בעצם…
אהבתיLiked by 1 person
אני תוהה לגבי המספרים. אתה כותב שנחוצים 95% התחסנות, אך החיסון מגן ב97%. אני מבין מזה שחסינות עדר מתקבלת כאשר מקטינים את הסיכוי להדבקה ל 92.15%. כל חולה מדביק בממוצע 18 אנשים (לא מחוסנים), כך שגם במצב של 95% חיסון כל חולה מדביק בממוצע 1.4 אנשים – לכאורה דבר שיגרום להתפרצות מגפה (מקדם הדבקה גבוה מ1). מה אני מפספס? האם מקדם ההתפשטות נמוך ממקדם ההדבקה (כל אדם מדביק 18, אבל חלק מהן הן הדבקות חוזרות ולכן ההתפשטות היא בשיעור גידול אקספוננציאלי נמוך יותר)? האם יש אפקט אצל ה3% המחוסנים שנדבקים (אולי הם פחות מדבקים)? אולי יש משהו אחר לחלוטין, אין לי באמת היכרות עם אפידמיולוגיה, רק עם מתמטיקה.
אהבתיאהבתי
כדי להגיע לחסינות קהילתית (חסינות עדר) במחלה כמו חצבת, שבה כל חולה מדביק בממוצע באוכלוסייה פגיעה, שמעולם לא חוסנה או נחשפה למחלה, 18 איש אחרים, צריך שיותר מ-17/18 מהאוכלוסייה יהיו חסינים למחלה (בערך 95 אחוז). החסינות הזו יכולה להיות בעקבות חיסון, או במקרה הגרוע בעקבות מחלה. אתה צודק ש"על הנייר" מאחר שיעילות החיסון היא 97 אחוז צריך לחסן חלק גדול יותר מהאוכלוסייה כדי לעצור התפרצות של חצבת.
אבל יש עוד גורמים שמשפיעים על האחוז הנדרש, שלא נכנסתי אליהם ברשומה. בין היתר החישוב של האחוז הנדרש להשגת חסינות קהילתית מבוסס על ההנחה שהמחוסנים מפוזרים באוכלוסייה בצורה אחידה, בעולם האמיתי זה לא המצב. לכן אם במדינה מסוימת 96 אחוז מהאוכלוסייה מחוסנת יכולים להיות בה אזורים עם שיעור מחוסנים גדול בהרבה (100 אחוז), וכן כיסים שבהם שיעור ההתחסנות נמוך ביותר ולא מספק חסינות קהילתית למשל כיסים של מתנגדי חיסונים. שם לרוב מתחילות התפרצויות, אם איכשהו נגיף החצבת מוצא את דרכו לשם.
אהבתיאהבתי
אז מדברים על שיעור החסינות, לא המתחסנים, הגיוני. זה גורר הבדל משמעותי בעמידות לסרבנים – 95% חיסון אומר שאפשר להתמודד עם סרבן חיסון אחד בעשרים, 95% חסינות אומר שאפשר להתמודד עם בין אחד בארבעים לאחד בשישים (תלוי אם היעילות היא 97.4% או 96.6%). זה הרבה יותר קשה להשגה.
לגבי קהילות עם תת חיסון, ברור. עם זאת, חלק מהבעיה הכללית היא הקישוריות הגבוהה של הגרף, כלומר העובדה שהדבקות אינן עניין פנימי לקהילות. אם חולה ממוצע בסביבה נטולת הגנה חיסונית מדביק 12 אנשים בקהילה שלו ו6 מחוץ לה, אז שיעור החסינות בקהילה הנחוץ כדי למנוע התפרצות לוקלית הוא רק 92% בערך. כלומר, אם שיעור החסינות הכללי גבוה מספיק, אני מניח שקהילות יכולות לשרוד מידה של חריגה ממנו.
אהבתיLiked by 1 person
אם כי במקרה של חצבת באופן רגיל משיגים את החסינות רק בעזרת חיסון. החישוב של 95 אחוז חסינות הוא על הנייר – יש עוד גורמים, היסטורית במציאות במערב לרוב כיסוי חיסוני של 95 אחוז הספיק למנוע התפרצויות ו/או לעצור אותן מהר מאוד.
וכן, אתה צודק, בגלל הפיזור, קהילות לא מחוסנות יכולות "לרכוב" על הקהילה סביבן וכך לשרוד ללא החיסון. עד שמשהו בכל זאת מסתבך.
אהבתיאהבתי
בעקבות כמה שאלות ברשתות החברתיות בגלל הרשומה, כמה תשובות:
האם מבוגרים צריכים להתחסן לחצבת?
כן, אם הם לא מחוסנים. בישראל מניחים שאלה שנולדו לפני 1957 חלו, ולכן אם שרדו את המחלה הם נחשבים מחוסנים לכל החיים.
כמעט כל אלה שנולדו בין 1957 ל-1977 (כולל) חוסנו רק פעם אחת, ולכן ממליצים להם לקבל מנה נוספת. חלקם לא חוסנו ויצטרכו שתי מנות.
אלו שנולדו בשנת 1978 ואילך חוסנו בשתי מנות ונחשבים מחוסנים לכל החיים, אם כי כדאי להם לוודא את זה בפנקס חיסונים/במרפאה.
אם אתם לא בטוחים אם חוסנתם ואתם לא מוצאים תיעוד לזה, אתם יכולים להתחסן. דברו עם הרופא או הרופאה שלכם.
מנה שלישית, רביעית וכו' בטוחות לגמרי, כך שאם במקרה כן חוסנתם בעבר ותתחסנו שוב, זו לא בעיה
אפשר לעשות בדיקת נוגדנים ורק אז להחליט אם להתחסן?
אפשר, אבל זה ממש ממש מיותר, והתוצאה לא נותנת יותר מדי מידע. לכן ההמלצה היא לא לבדוק נוגדנים.
חלק מהחסינות לחצבת היא חסינות תאית, שלא רואים בבדיקת נוגדנים.
נוסף על כך הנוגדנים דועכים עם הזמן, אבל ידוע שיש תגובה וחסינות גם במי שבדיקת הנוגדנים שלו כביכול שלילית. הסיבה היא שנותרים בגוף תאי זיכרון שמספקים הגנה מתמשכת נגד חצבת. אם אתם מחוסנים ונחשפים לחצבת התאים האלה מופעלים ומעלים מאוד את ריכוז הנוגדנים, וכך מונעים מכם לחלות.
אם מישהו בכל זאת נבדק ויוצא שלילי, אין ברירה אלא לחסן אותו שוב – אף שזה מיותר. לכן, כאמור, ממליצים לא לבדוק, ובמקרה בו לא בטוחים לגבי הסטטוס החיסוני, פשוט לחסן.
בכל מקרה, אם גם ככה דוקרים אתכם, שכבר יהיה עם חיסון ולא בשביל בדיקה מיותרת.
מתי להתחסן, אם צריך?
אם אין סיבה רפואית שמונעת מכם להתחסן, עדיף להתחסן עכשיו ולא לחכות שתהיה התפרצות בארץ
אהבתיLiked by 1 person