תגלית חדשה מצביעה על כך שאבותינו החלו ליצור כלי אבן מוקדם בהרבה משחשבנו; המין הראשון שעשה זאת ככל הנראה לא היה שייך לסוג הומו, שאליו שייכים בני האדם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כלי אבן בתהליך חשיפה. צילום: MPK-WTAP.

מתי החלו בני האדם להשתמש בכלים? כיום אנו מוקפים בכלים בכל רגע מחיינו: מכפית ועד למטוס סילון, כלים מעורבים כמעט בכל פעולה שאנו עושים. אין חברה אנושית שאינה תלויה בהם, וגם מעולם לא הייתה – שכן אבותיהם של בני האדם החלו להשתמש בכלים מיליוני שנה לפני שאנו, בני האדם המודרנים בני המין הומו ספיינס (Homo sapiens), הופענו על במת האבולוציה.

אם כך, השאלה הנכונה יותר היא: מתי החלו אבותיהם של בני האדם להשתמש בכלים? לכך, למרבה הצער, אין תשובה ברורה.
קראו עוד

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

מערת ליאנג בואה, בה התגלו שרידי ההוביטים. צילום: Rosino, CC-BY-SA.

רשומה זו עוסקת באחד המינים היותר מסתוריים ומסקרנים מבין ההומינינים – קבוצת המינים בשושלת שהובילה אל בני-האדם, לאחר ההתפצלות מהשימפנזים. המין הוא הומו פלורסיינסיס (Homo floresiensis, "האדם מפלורס"), אך בניו ידועים יותר בכינוי "הוביטים", בשל קומתם הנמוכה, אך מעט מעל מטר אחד (לצערנו, ממצאי המאובנים אינם מספרים לנו דבר בנוגע לכפות רגליים שעירות ואהבה לשירים עליזים או לארוחות פטריות דשנות). קראו עוד

האם סימני חריטה בעצם מעידים על שימוש בכלי אבן לפני יותר משלושה מיליון שנה?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כלי אבן (מקצצים) מאתיופיה. צילום: Didier Descouens, CC-BY-SA.

הסיפור הבא עוסק בשאלה מתי בדיוק, במהלך האבולוציה, הפכנו למי שאנחנו – ומה בעצם מגדיר אותנו: האנטומיה היחודית שלנו, שימוש בכלים, אכילת בשר? זהו גם סיפורה של מחלוקת מדעית, והשאלה: כמה עדויות אנחנו צריכים בשביל לשנות את התיאוריה שלנו?

הכל התחיל בינואר 2009. קבוצה של חוקרים מגרמניה, צרפת וארצות-הברית בראשותו של זרסנאי אלמסגד (Alemseged) סרקה את אזור דיקיקה (Dikika) באתיופיה בחיפוש אחר מאובנים. קראו עוד

עורבי מִזְרָע מראים מקוריות ויכולת לפתור בעיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עורב מזרע במעוף. צילום: John Haslam, CC-BY.

שימוש בכלים נחשב פעם ליכולת השמורה לאדם בלבד, אך זה עשרות שנים ידוע כי יש בעלי-חיים אחרים – ובראש ובראשונה שימפנזים – המסוגלים גם הם לנצל ענפים, עלים, אבנים ועוד כדי להשיג מזון או מים, או במהלך קרבות בתוך הקבוצה. בשנים האחרונות הצטרפו לרשימה גם בעלי חיים ממחלקה שונה לגמרי, ומפתיעה למדי – עופות, וליתר דיוק, עורבים. מינים שונים של עורבים נצפו בטבע כשהם משתמשים בכלים, וניסויים הראו כי הם מסוגלים לפתור בעיות הדורשות שימוש בכלים.
קראו עוד

חצאי קליפות קוקוס משמשים לחיקוי קול פרסות סוסים. התמנונים, שהם יצורים חכמים בהרבה ממה שחשבו, מצאו להם שימוש נוסף

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

תמנון משתמש בצדף וקליפה כבמגן. צילום: Nick Hobgood, CC-BY-SA.

תְּמָנוּנִים ידועים ביכולתם לשנות במהירות את צבעם ואת צורתם וכך להשתלב בסביבתם או לאיים על אויביהם. גופם הרך והשרירי ושמונה הזרועות שלהם, שעליהן שורות של כפתורי הצמדה, מאפשרים להם להגיב לסביבתם בצורות מגוונות. הם מסוגלים קראו עוד

אורנגאוטן כממציא פתרונות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אורנגאוטנים. צילום: Robert Young, CC-BY.

ממחקרים רבים בקופי-אדם התברר כי הם מצטיינים, יותר מכל חיה אחרת למעט האדם, בפתרון בעיות, במיוחד כאלו הדורשות שימוש בכלים. החיות היחידות המתקרבות, ולעתים אף עולות עליהם בתחום זה הן – אולי במפתיע – עופות ממשפחת העורבים.

במחקר, שנערך במכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בלייפציג, ניסו החוקרים לבדוק אם קופי-אדם יכולים לפתור בעיות שאינן מסתמכות על הפעלה של כלי מוצק, אלא על שימוש במים ככלי. במחקר, שפורסם במגזין Biology Letters, הציבו נטשה מנדס (Mendes) ועמיתיה בפני 5 נקבות אורנגאוטן שפופרת שקופה, מלאה במים עד רבע מגובהה, עם בוטן (הפרס) הצף על פני המים. הפתח היחיד בשפופרת היה בצדה העליון, וקטן מכדי לאפשר לקופות-האדם להגיע אל הבוטן באצבעותיהן. לא היה אפשר קראו עוד