מרפואה סינית מסורתית לרפואה אמיתית ולפרס נובל
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 2015 יוענק היום לחוקרת הסינית טו יויו על פיתוח תרופה נגד מלריה מצמח המרפא לענה חד שנתית
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
טו יויו גילתה בעזרת ספרים סיניים עתיקים את הצמח לענה חד שנתית. לאחר שנות עבודה רבות היא הפיקה ממנו תרופה נגד מלריה. צילום: © The Nobel Assembly at Karolinska Institutet, מתוך אתר פרס נובל.
"לפי הגדרה", אני מתחיל,
"רפואה אלטרנטיבית," אני ממשיך,
"או שלא הוכחה כיעילה,
או שהוכחה כלא יעילה.
את יודעת איך קוראים לרפואה אלטרנטיבית
שהוכחה כיעילה?
רפואה."
ב-5 באוקטובר 2015 הוכרז כי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה יוענק השנה לשלושה חוקרים שגילו ופיתחו תרופות נגד טפילים. פרופ' וויליאם קמפבל ופרופ' סאטוֹשי אוֹמוּרה יחלקו מחצית מהפרס על גילוי האברמקטינים – חומרים בעלי פעילות נגד נמטודות (תולעים נימיות או תולעים עגולות) טפיליות – ועל פיתוח נגזרות סינתטיות של חומרים אלו. המחצית השנייה של הפרס תוענק לפרופ' טוּ יוּיוּ (屠, Tu) על גילוי ובידוד החומר ארטֶמיסינין לטיפול במלריה.
קראו עוד
"החיים קיימים – לכן חייב להיות מנגנון לתיקון DNA"
פרס נובל לכימיה לשנת 2015 יוענק מחר לשלושה חוקרים שגילו שלושה מנגנונים לתיקון DNA
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
תיקון DNA. איור: courtesy of Tom Ellenberger, Washington University School of Medicine in St. Louis., Public Domain.
DNA הוא הבסיס לחיים על פני כדור הארץ. מחיידק ועד תנין, מכלנית ועד שֶׁנַּבּוּב – כל היצורים החיים מאחסנים בתאיהם רשימות מפורטות המכתיבות את החלבונים המיוצרים באותם תאים, ולכן גם את צורתם ותפקודם של תאים אלו. רשימות אלו עשויות DNA. כשביצית מופרית על ידי זרעון, ה-DNA המשותף שלהם הוא שמכתיב את התפתחות העובּר, האם הוא יהיה זכר או נקבה, את צבע העיניים שלו ועוד ועוד. גם כבוגרים, DNA נמצא כמעט בכל תא בגופנו וממשיך לדאוג שכל תא ותא יבצע את תפקידו כראוי.
קראו עוד
לפענח את ספר החיים
יונת אשחר ונעם לויתן
מודל DNA. מתוך ויקיפדיה.
כמעט כל תא בגופנו כולל גרעין שבתוכו ספר מתכונים ארוז היטב המכיל הוראות לבניית הגוף כולו. אם ניקח את הגרעין מאחד התאים נוכל תיאורטית להשתמש בו כדי ליצור עותק של גופנו, מעין תאום זהה או שיבוט, בדומה לכבשה המפורסמת דוֹלי. שמו של ספר המתכונים הזה, הגנום או ה-DNA, שגור בפי כל בימינו ולא נדיר לשמוע או לקרוא כי "הוא גנב, זה ב-DNA שלו" או כי "ההומור טבוע בגנים שלה". היכולת לקרוא ולערוך את ה-DNA מעוררת תקוות, אך גם פחדים. אנשים חוששים לאכול מזון מהונדס גנטית, שהוחדרו לו גנים זרים, אף שבכל ירק או בעל-חיים שהם צורכים יש – נוסף לגנים שלו – גם גנים של חיידקים, נגיפים ויצורים נוספים. אחרים חוששים מכך שמידע שאצור בגנים שלהם, אם יתפרסם, עלול לשמש חברות ביטוח או את רשויות אכיפת החוק כנגדם. לעומת זאת, רבים נהנים מכך שבדיקות DNA מאפשרות להשתמש במידע זה לזיהוי מוקדם של מומים ומחלות ולהתאמת תרופות לטיפול מיטבי. מי היה מאמין שעד לפני 60 שנה לא כולם הכירו בכך שה-DNA היא מולקולה חשובה לתורשה?
במחצית הראשונה של המאה ה-20, כמעט כל המדענים חשבו שדווקא החלבונים, שהם מולקולות מורכבות בהרבה מה-DNA, הם אלה שנושאים את המידע הגנטי. השקפה זו השתנתה סופית עם פרסום המאמר הקצרצר של ג'יימס ווטסון (Watson) האמריקני ופרנסיס קריק (Crick) הבריטי בכתב העת Nature ב-25 באפריל 1953.
קראו עוד
הפך את עורו
מדענים הצליחו ליצור תאים הזהים לתאי גזע מתאי עור אנושיים
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
תאי עצב אנושיים (אדום) שנוצרו מתאי גזע מהונדסים, מושרים. צילום: Bruce Conklin/Gladstone Institutes
ביולי 2007 פורסמו שלושה מחקרים פורצי-דרך קראו עוד
העור הוליד עכבר
חוקרים הצליחו להפוך תאי עור של עכבר לתאי גזע עובריים
יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו
לתאים בגופנו יש תפקידים ברורים: תא עצם שונה במבנהו ובתפקודו מתא שריר, מתא כבד או מתא מוח. אבל כל התאים האלו התפתחו מתא אחד – הביצית המופרית. בראשית התפתחותו של העובר, כל תאיו הם תאי גזע עובריים המסוגלים להפוך לכל תא שהוא וליצור את כל הרקמות והאיברים בגוף הבוגר. אלו הם תאים מיוחדים מאוד: לאחר שתא הפך לתא שריר בוגר, למשל, הוא אינו יכול עוד להשתנות ולהפוך לתא כליה. רק לתאי הגזע העובריים יש פוטנציאל ליצור את כל התאים בגוף.
קראו עוד
המוציא לחם מן הארץ
האגרונום האמריקני ד"ר נורמן ארנסט בורלוג, אבי "המהפכה הירוקה" והאדם החשוב ביותר שככל הנראה מעולם לא שמעתם עליו, נפטר ב-12 בספטמבר 2009 מסיבוכי לימפומה בביתו בדאלאס בגיל 95.
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו
נורמן בורלוג, 1964
(Photo credit: CIMMYT)
בורלוג (Borlaug, 2009-1914), שנולד בחווה באיווה ב-25 במרץ 1914, זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1970 על כך שהניע את המהפכה הירוקה – מהפכה חקלאית שהצילה את חייהם של כמיליארד בני אדם. בורלוג אף קיבל במרוצת השנים את מדליית החירות הנשיאותית, מדליית הזהב של הקונגרס האמריקני ויותר מחמישים תוארי "דוקטור לשם כבוד". בורלוג ביקר בישראל ב-1999 כאורח של מכון וולקני ושל מרכז פרס לשלום.
השפל הכלכלי הגדול, שפקד את ארה"ב בשלהי 1929 ושגרם לאנשים רבים לסבול חרפת רעב, השפיע מאוד על בורלוג הצעיר. מראות האנשים הסובלים והתפרצויות האלימוּת שנבעו על רקע זה גרמו לו להקדיש את חייו למלחמה ברעב.
קראו עוד
עקבו אחרי ב:
פרופילים אישיים, לא רק על מדע
תיבת נעם - מחשבות ביולוגיות 