ארכיון תגים | עיתונאות

בלי פניקה! בשר מעובד לא מסרטן כמו סיגריות

'הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן' הכריזה כי צריכת בשר מעובד מעלה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכי בשר אדום "חשוד" כמסרטן, אך זו לא סיבה לבהלה ואין צורך להוציא את הבשר מהתפריט

נעם לויתן | מדע גדול בקטנה

[אנו מחלקים את העולם]

לדברים שגורמים לך סרטן

ולדברים שמרפאים סרטן

ולדברים שלא גורמים סרטן

אבל יש סיכוי שהם יגרמו סרטן בעתיד.

— מתוך השיר "הגדר" של טים מינצ'ין.

השבוע הכריזה [PDF] הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – כי היא מוסיפה את הבשר המעובד לקבוצת החומרים שהם מסרטנים ודאיים בבני אדם (קבוצה 1), לצד גורמים כגון אסבסט, קרינת שמש, עישון טבק ושתיית אלכוהול. כמו כן החליטה הסוכנות לכלול בשר אדום בקבוצה 2A – גורמים החשודים כמסרטנים סבירים באדם, לצד חומרים כמו סטרואידים וחומר הריסוס מלתיון.
קראו עוד

הוצאת דֶבֶר מהקשרו

בניגוד למה שאולי שמעתם בשנה האחרונה על דֶבֶר, המוות השחור לא הופץ על ידי גרבילים, אלא מדובר במגפה נוספת של דיווחים שגויים שהופצו על ידי התקשורת

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

המוות

המוות. איור: Incry, CC-BY-SA.

לפני חודשים ספורים הסתובב סיפור מעניין באתרי אינטרנט, בעיתונים, בתוכניות חדשות ועוד, שלפיו נעשה עוול נורא לחיה תמימה, שהואשמה על לא עוול בכפה. החיה היא חולדה, והפשע שבו היא הואשמה הוא הריגתם של מיליוני אנשים בסדרת מגפות של מחלת הדבר בימי הביניים ולאחריהם, שזכו – ולא בכדי – לכינוי "המוות השחור". התפישה המקובלת אכן ראתה בחולדות את מפיצות המחלה, אך זוהי, כך על פי הסיפור, טעות – האשמים האמיתיים הם מכרסמים בעלי יחסי ציבור טובים בהרבה, שנראים לרובנו, או לפחות נראו עד עכשיו, כבעלי חיים חמודים ותמימים: הגֶרבּילים.

אך האם הסיפור הזה נכון? האם באמת הגרבילים, ולא החולדות, אשמים במוות השחור? במילה אחת – לא. בשתי מילים – לא לגמרי. כלומר, הסיפור, כרגיל, מסובך יותר ממה שנראה ממבט ראשון. וככל הנראה, במקרה זה, רוב העיתונאים שהפיצו את הסיפור לא טרחו לתת בו מבט שני, וצמצמו אותו לכותרת קצרה וקליטה – אבל למרבה הצער, מוטעית.
קראו עוד

לפני הבחירות – מדע, רפואה וסביבה: עמדת הרשימות

מהן העמדות של הרשימות המתמודדות בבחירות מחר בנושאים כמו מדע, רפואה וסביבה?

קלפי מדע

רוב הדיונים בתקופת בחירות מקיפים נושאים כמו ביטחון, הסדרים מדיניים, חברה כלכלה ועוד (לפחות כאשר הפוליטיקאים מתפנים מהכפשות הדדיות), בעוד נושאים כמו מדע, סביבה או רפואה לא זוכים לייחס ולרוב עמדת המפלגות כלפיהם לא מתפרסמת בתקשורת. לכן, בדיוק לפני חודש, התאגדנו יחד – מספר מומחים ובלוגרים המבינים דבר או שניים בנושאים אלו (ועם דעות פוליטיות מגוונות מימין ומשמאל) – ושלחנו קובץ שאלות לרשימות שונות: יש עתיד, הליכוד, הרשימה המשותפת, המחנה הציוני, מרצ, כולנו, הבית היהודי, ישראל ביתינו, ש"ס, יחד ויהדות התורה.

מכל הרשימות האלו רק שלוש (יש עתיד, הליכוד והרשימה המשותפת) חשבו כי הנושאים חשובים מספיק ושלחו לנו תגובה, אם כי – כפי שתראו – התשובה של אחת הרשימות לא מספקת, בלשון המעטה.

את השאלות והתשובות של המפלגות בנוגע לבריאות הציבור, לתזונה בריאה, להנדסה גנטית בחקלאות, לרגולציה ברפואה המשלימה, לריצוף גנטי באדם, לניסויים בבעלי חיים, לחינוך ולמחקר אקדמי תוכלו לקרוא ברשומה "רגע לפני, בודקים את המפלגות" בבלוג של שי פליישון, שיזם את שליחת השאלון.

לקריאת הרשומה בבלוג של שי.

Image credits: Noam Leviatan, CC-BY-SA. This is a derivative of Open Science Logo by Greg Emmerich, CC-BY-SA and of Kalpi

אפקט הפרפר

האם תירס שהונדס לעמידות לחרקים פוגע בפרפר הדנאית המלכותית? ספויילר: לא

נעם לויתן | הנדסה גנטית – כל מה שרצית לדעת

התקבצות דנאיות מלכותיות

התקבצות דנאיות מלכותיות. צילום: Michelle Maani, CC-BY-NC-ND.

דנאיות מלכותיות (Danaus plexippus) הן פרפרים יפים שידועים בעיקר בזכות נדידתם למרחקים עצומים. הזחלים שלהן ניזונים מצמחים רעילים מהסוג אסקלפיאס (Asclepias), ממשפחת האסקלפיים. בשנים האחרונות נראה כי חלה ירידה באוכלוסיית פרפרי הדנאית באמריקה, אם כי יש מחקרים הטוענים אחרת.
קראו עוד

דיון בכנסת: לסמן או לא לסמן מוצרים מהונדסים גנטית?

שדה לפתית

שדה לפתית. צילום: Daniel Schwen, CC-BY-SA.

ברגעים אלו ממש, (זמן פרסום הרשומה), שי פליישון ואני, שניים מעורכי דף הפייסבוק "הנדסה גנטית – כל מה שרצית לדעת", משתתפים בדיון בכנסת בנושא סימון מוצרים מהונדסים גנטית בישראל. את הדיון, של השדולה הסביבתית-חברתית, יזמו חברת הכנסת מיכל רוזין ממרצ וחבר הכנסת דב חנין מחד"ש וישתתפו בו נציגי ממשלה, ח"כים, נציגי ציבור, נציגי ארגונים סביבתיים וגם מומחים בתחום.

סוגיית הסימון היא סוגיה סבוכה: מצד אחד ארגונים שונים טוענים כי יש לסמן מוצרי מזון שמכילים רכיבים מהונדסים גנטית מאחר שזכותו של הציבור לדעת את הרכב המזון שלו, כאשר במקביל הם מנסים לשכנע אנשים, על ידי סיפורים שלא נתמכים בעובדות, בכך שמזון מהונדס הוא מסוכן. מצד שני הסימון כי מוצר מסוים מהונדס לא מוסיף מידע אמיתי על הרכב המזון ותכונותיו – הקונצנזוס המדעי הוא כי אין הבדל מהותי בין מזון מהונדס ללא מהונדס וכי אין במזון מהונדס סכנות מיוחדות, עובדות שארגוני בטיחות מזון בעולם (כמו ה-FDA) מסכימים איתן. שוב, כדי להדגיש: אין סיכון בריאותי בצריכת מזון מהונדס גנטי.

לדעתי ההחלטה בקשר לסימון צריכה להתבסס על עובדות ולא על כניעה ללחץ של לוביסטים או ללחץ ציבורי. ואם בכל זאת מתעקשים לסמן את שיטת ההשבחה על ידי הנדסה גנטית, אז יש לסמן גם מוצרים שהושבחו בשיטות אחרות, כגון על ידי קרינה או כימיקלים יוצרי מוטציות (ואם כבר הזכרנו הפחדות מיותרות: שימוש בכימיקלים אלה ישירות על בני אדם יגרום לגידולים סרטניים, אך מאחר שהשימוש הוא על הצמחים ורק בשלב יצירת המוטציות אין כאן סכנה אמיתית).

אם מסמנים מוצרים מהונדסים, רצוי לסמנם לא בתוויות כלליות בסגנון "מזון מהונדס" או "מכיל רכיבים מהונדסים" (ללא זיהוי הרכיב הספציפי) שתורמות לבורות הציבור במקום להוסיף לידע שלו. תוויות אלו, כל מטרתן היא הפחדה שכתוצאה ממנה מוצרים עלולים לרדת מהמדפים והמשך המחקר בתחום והשבחת התוצרת החקלאית עלולים להיפגע. לדעתי יש לסמן בתווית שתספק לצרכן מידע אמיתי – מידע על התכונות ששונו, נוספו או הוסרו ולא על שיטת ההשבחה המסוימת בה זה נעשה. ואם כבר מסמנים הסימון צריך להיות וולונטרי, כמו סימון של כשרות או של מוצר כאורגני. מי שרוצה יוכל לסמן שהמוצר שלו לא מכיל רכיבים מהונדסים, לאחר שיוכיח זאת. ובאופן דומה מי שרוצה יוכל לסמן כי המוצר שלו הושבח בהנדסה גנטית ולמנות את תכונותיו, בתנאי שיוכיח זאת.

כרקע לדיון שי, אני ועורכי דף הפייסבוק האחרים הכנו דף הסבר קצר על הנדסה גנטית ובטיחות מזון מהונדס מנקודת מבט מדעית, תקציר של מסקנות דו"ח האקדמיה האירופית למדעים בנושא הנדסה גנטית בחקלאות וחוברת של שאלות ותשובות נפוצות בנוגע להנדסה גנטית, שיחולקו למשתתפי הדיון. חומר רקע זה מופיע כאן בהמשך:
קראו עוד

לא טוב היות השמר לבדו

מחקר על האבולוציה של הרב-תאיות עורר הדים בבלוגים וברשתות החברתיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

שמרים חד-תאיים ו"פתיתי-שלג" רב תאיים

שמרים חד-תאיים (שמאל) ו"פתיתי-שלג" רב תאיים (ימין). צילום מתוך: Ratcliff, W.C. et al. PNAS 109, 1595-1600 ©2012.

ויליאם רטקליף (Ratcliff) מאוניברסיטת מיניסוטה ישב יום אחד במשרדו של המנחה שלו, מייקל טרביסנו (Travisano), והשניים תהו איזה ניסוי יוכלו לערוך שישפוך אור על אחת השאלות הגדולות של מדעי החיים. "החלטנו שמוצא החיים (המעבר מחומר דומם לצורת החיים הראשונה) זה מסובך מדי", אמר רטקליף לקרל זימר (Zimmer), סופר וכתב לענייני מדע של ה"ניו-יורק טיימס", "ואז חשבנו – חוץ ממוצא החיים, מה יהיה הכי מגניב?"
קראו עוד

אגרוף לפנים [ידפרצוף]

"סיפורי ככה זה": חוקרים מאוניברסיטת יוטה טוענים כי הפנים האנושיות התפתחו כדי לעמוד באגרופים וכי כף היד התפתחה ליצירת אגרוף יעיל. האם הם צודקים? ספוילר: לא

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

אגרופים לפנים.

אגרופים לפנים. צילום: Keith (Louie) Abigail, CC-BY-NC.

גולגולת האדם התפתחה במהלך האבולוציה כהגנה מפני אגרופים! טענה זו מוצגת במאמר סקירה של צמד חוקרים מאוניברסיטת יוטה בארצות הברית, דייוויד קרייר (Carrier) ומיכאל מורגן (Morgan), שפורסם בכתב העת Biological Reviews. המאמר, שהוצג על ידי מרבית כלי התקשורת ללא כל ביקורת (כרגיל), הוא המשך למחקר אחר של הצמד בו הם טענו כי כף היד האנושית התפתחה כך שתוכל לתת אגרופים בקלות ובלי להיפצע.

במחקר הראשון, על כף היד, החוקרים בחנו את מבנה היד של האדם המודרני מול ידי קופי-אדם אחרים. הם החליטו שמאחר שמבנה יד-האדם מאפשר לקפוץ אותה לאגרוף קראו עוד

לאבולוציה יש בעיית יחסי ציבור

הולי דנסוורת' | The Mermaid's Tale

אנשים אינם מתנגדים לאבולוציה, נרתעים ממנה או מבקשים ללמד בריאתנות במקביל ("ללמד את המחלוקת") רק מאחר שהם נאחזים בהסברים על-טבעיים המאפשרים להם להרגיש שייכוּת לשבט. תרבות היא אמנם עוצמתית למדי, אך ההתנגדות נובעת מסיבות מורכבות יותר מאשר אמונה עיקשת בעל-טבעי כפי שהוא מפורש ומוצג בכתובים עתיקים.

לאבולוציה יש בעיית יחסי ציבור שאינה מוגבלת לבריאתנות פונדמנטליסטית, אלא מתפרשׂת מעבר לכך. גם אנשים משכילים, בעלי ראש פתוח ושאינם פונדמנטליסטים לא רואים אותה בעין יפה! רשמתי כאן מספר רעיונות למה זה כך…

לולא האבולוציה היינו משגרים בהתחלה אדם

קראו עוד

החייזר של סיריוס

היצור המנותח בסרט "סיריוס"

מה היצור שבתמונה? חייזר או בן כלאיים חייזרי, כפי שיוצרי הסרט "סיריוס" טוענים, או אולי משהו אחר?

גלעד דיאמנט, בעל הבלוג "חשיבה חדה", כתב בסיוע של יונת אשחר ושלי רשומה הסוקרת את ההיסטוריה של היצור ואת המידע הידוע עליו עד היום ולבסוף חושפת את זהותו על סמך הממצאים האחרונים.

לקריאת הרשומה "סיפור החייזר הממוחזר" בבלוג של גלעד.

כתבות כימריות: כיצד לבלבל קוראים ולהסוות מקורות

יונת אשחר ונעם לויתן

רשומה של קרן לנדסמן על שטויות של עיתונאים הזכירה לנו מעשייה ישנה יותר מאותו אתר חדשות. אנחנו מבינים כמובן שאתרים פופולריים כמו Ynet אינם מגזינים מדעיים, ואיננו מצפים מהם לאותה דייקנות מדעית. מטרתם של אתרים כגון אלו, כאשר הם מפרסמים כתבות בנושא מדעי, הוא לתווך את הנושא לציבור שאינו מומחה בתחום ואפשר למצוא בערוץ המדע של Ynet, למשל, כתבות רבות העושות זאת בצורה נפלאה. עם זאת, ההפשטה ההכרחית של הז'רגון המדעי לא יכולה להיות תירוץ לטעויות גסות. כדוגמה בחרנו כתבה שפורסמה בתחילת 2012, שעסקה בקופים שנוצרו מחיבור של כמה עוברים (כימרים), היתה מופת של זלזול בקוראים, הציגה טעויות עובדתיות כמעט בכל משפט, והיתה, אם להיות כנים, פשוט כתובה באופן גרוע. ברור למדי שמי שלא יהיה הכותב (ואנו לא מאשימים אותו/אותה על שלא חתמו את שמם על הכתבה) לא טרח לקרוא את המחקר המקורי.

בחרנו בכתבה זו מאחר שהכותב אנונימי ומאחר שבעקבות פנייתנו ל-Ynet חלק מהשגיאות שהופיעו בה כבר תוקן (ללא מתן קרדיט):

הכתבה לפני ואחרי התיקון. צילומי מסך מאתר Ynet.

הכתבה לפני (ימין) ואחרי התיקון. צילומי מסך מאתר Ynet.

קראו עוד