שפעת העגבניות, יש דבר כזה בכלל?
בתקשורת בישראל ובשאר העולם מדווחים בחרדה על מחלה חדשה ומאוד מידבקת שפוגעת בילדים בהודו ומתפשטת מהר. אך נראה שהדבר המחריד באמת הוא איכות הדיווחים, ולא המחלה עצמה
נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

עגבנייה. לא קשורה להתפרצות בהודו. צילום: Jamie Coupaud, מתוך Unsplash.
אלה שמכירים את חוק הכותרות של בטרידג' כבר יודעים שהתשובה לשאלה בכותרת אמורה להיות "לא". למרות זאת בכתב העת הרפואי The Lancet Respiratory Medicine התפרסם מכתב שלפיו "נגיף חדש המכונה שפעת העגבניות, או קדחת העגבניות, הופיע במדינת קֶרַלָה בהודו, בילדים מתחת לגיל חמש". מאז התגלו מקרים בעוד מדינות בהודו.
בעקבות פרסום המכתב מיהרו לדווח בתקשורת בעולם ובישראל על "מחלה ויראלית חדשה מדבקת במיוחד", וכל זאת בתקופה שבה יש מגפת קורונה שהעולם מדחיק, ומחלת אבעבועות הקוף שרק ממשיכה להתפשט. נשמע מפחיד, אבל בירור קצר מראה שככל הנראה לא מדובר בנגיף חדש, אלא ששוב התקשורת לא עשתה את עבודתה. בחלק מהמקרים הכתבים טעו אפילו בשם כתב העת בו פורסם המכתב וכתבו שם של כתב עת יוקרתי יותר, The Lancet.
קראו עוד
בפרקים הבאים של אומיקרון
בקרוב יתחילו להגיע נתונים ראשוניים מהמחקרים על וריאנט קורונה החדש, ואיתם – ואפילו לפניהם – פרסומים מטעים בתקשורת. איך להתייחס לפרסומים?
נעם לויתן | פורסם ב-05/12/2012

חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2 (בוורוד) מגיחים מתא של אדם. תמונה: NIAID, NIH, Public Domain.
בתקשורת מתפרסמות בימים האחרונים טענות שונות, ולעתים סותרות, לגבי וריאנט קורונה החדש, B.1.1.529, המוכר יותר בשם אומיקרון.
על אף הטענות, בעיקר של חדשות 12 (N12 של שידורי קשת) שהראו במהלך המגפה שאסור לסמוך על הפרסומים שלהם, אין עדיין נתונים מהימנים על יעילות החיסון נגד אומיקרון; לא ידוע מה הסיכון של מחלימים להידבק בו; עוד לא יודעים אם הווריאנט מידבק יותר מווריאנט דלתא; וגם אין הערכות שהוא פחות, או יותר, מסוכן לבריאות הציבור. אנחנו רק יודעים שהוא מוגדר "וריאנט מעורר דאגה".
לסקירה על למה הוגדר כך, ומה ידוע ולא ידוע כרגע על הווריאנט, לפני שהתקבלו תוצאות מחקרים, קראו את הרשומה: "אומיקרון: וריאנט קורונה החדש"
המידע שנאסף על אומיקרון והנדבקים בו רק מתחיל להצטבר, ויש להתאזר בסבלנות עד שחוקרים ינתחו אותו ויוכלו לספר לנו אם אפשר להירגע או אם צריך להילחץ. אולם אי הוודאות לא מצדיקה פרסום של מידע – מלחיץ או מרגיע – שאינו מבוסס כלל.
קראו עוד
עדיף להתחסן נגד קורונה מאשר לחלות בה
בניגוד לטענה בפוסט הוויראלי של אשרת קוטלר חיסון הוא הדרך הטובה ביותר להימנע מקורונה
נעם לויתן
ביום רביעי, 1 בספטמבר 2021, התחיל להסתובב ברשתות החברתיות פוסט של אשרת קוטלר שמצטט ידיעה מאתר המוכר כמקור לפייק ניוז. לכן, כצפוי, רובו המוחלט של הפוסט פייק ניוז בעצמו. מה נכון בפוסט? פורסמה טיוטת מחקר של קופת חולים מכבי, ובמחקר השוו בין קבוצת מחוסנים לקורונה, קבוצת מחלימים מקורונה וקבוצת מחלימים שגם חוסנה.
מה לא נכון? כל יתר הפוסט והסקת המסקנות בו.
קראו עוד
קצרצרים: הפרכת שמועה – חיסון קורונה בזמן היריון
כמה גופי תקשורת מסגרו בצורה מפחידה את עמדת ארגון הבריאות העולמי לגבי חיסון נשים בהיריון בחיסון נגד קורונה של חברת מודרנא
נעם לויתן

אישה בהיריון. צילום: freestocks.org, Pexels
גופי תקשורת שונים פרסמו כתבות מטעות – אולי לשם רייטינג – לפיהן ארגון הבריאות העולמי (WHO) "ממליץ לנשים הרות שלא לקבל את החיסון של מודרנא". זה לא מדויק. רשמית WHO ממליץ לחסן בחיסונים של פייזר או של מודרנא רק נשים בהיריון שנמצאות בסיכון גבוה, אך ארגונים אחרים ממליצים לאפשר זאת גם בתנאים אחרים.
על פי WHO מאחר שהניסויים בחיסונים לא תוכננו לבדוק נשים בהיריון, אין די מידע בנושא והוא לא יכול להמליץ להן להתחסן. עם זאת הארגון מציין שבגלל מנגנון הפעולה של החיסונים אין סיבה להניח שהם מסוכנים לנשים בהיריון. גם ניסויים בחיות הרות הראו שהם בטוחים. לעומת זאת COVID-19, מחלת הקורונה, מסוכנת לנשים בהיריון.
מסיבות אלה כרגע הארגון ממליץ לחסן נשים בהריון "אם היתרון של חיסונן עולה על הסכנה התיאורטית". עם זאת, הוא לא ממליץ לעשות בדיקת היריון לפני שמתחסנים. כלומר הארגון מודע לכך שהסכנה אכן מאוד תיאורטית. הארגון לא מזכיר זאת אך בניסויים בחיסונים היו מקרים בודדים של מתנדבות שחוסנו והתברר שהן בהיריון, ולא נצפתה כל השפעה שלילית.
לאור מידע זה, ובמיוחד לאור הסיכון המוגבר לסיבוכים מקורונה של נשים בהיריון, האיגוד האמריקאי (ACOG) למיילדות וגינקולוגיה, המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה [PDF], משרד הבריאות [PDF], ועוד קבעו כי ניתן לחסן נשים בהיריון.
אם כן, ארגון הבריאות לא פרסם המלצה ספציפית נגד החיסון של מודרנא. הארגון פרסם המלצות זהות לחיסון נשים בהיריון לגבי שני החיסונים. ארגונים אחרים גם כן טוענים שאין מניעה לחסן נשים בהיריון המעוניינות בכך – בחיסון של פייזר או של מודרנא.
"אינפודמיה": המגפה המסוכנת שאין לה חיסון
את מגפת הקורונה ליוותה גם התפרצות קשה של מגפת מידע שקרי ומסולף שעלול להיות מסוכן. הוא הופץ לא רק ברשתות החברתיות אלא גם בעזרת כלי תקשורת ופוליטיקאים
נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

קוראת או יוצרת פייק ניוז? צילום: memyselfaneye, Pixabay
נגיף קורונה הכבר לא כל כך חדש, SARS-CoV-2, לא רק גרם למחלה מסוכנת שהפכה למגפה עולמית, אלא גם הגביר את התפשטותה של מגפה הרסנית נוספת – אינפודמיה, מגפה של מידע, ברובו כוזב ומטעה.
מידע לא מהימן, כזבים וידיעות שקריות קיימים כנראה משחר האנושות. הם הביאו לנו אלים ומפלצות, תקוות שווא וסיפורי גבורה, הסתה ושנאה. ליוצרים ולמפיצים הראשונים שלהם הם העניקו שליטה, הנאה או רווח כלכלי. חלק ממפיצי השקרים מרוויחים מהם ישירות, למשל מפחידים מפני חיסונים כדי למכור לקורבנות המפוחדים מים קסומים או תוספי תזונה. יש מפיצי שקרים שנפלו קורבן לשרלטנים ואינם מודעים לכך שהם מפיצים כזבים הרסניים. אחרים, כמו אנשי תקשורת מסוימים, דוברים ופוליטיקאים, מעוותים מידע או מתעלמים ממנו כשהוא לא מתאים לאמונותיהם, לתפיסותיהם או לעמדותיהם, ומפיצים במקומו "עובדות" אלטרנטיביות.
קראו עוד
הפרכת שמועה: נגיף קורונה החדש ותרופות נוגדות דלקת
על פי הידוע עד כה מותר לאנשים שחיוביים לנגיף לנטול נוגדי דלקת
נעם לויתן | פורסם ב-16/03/2020 | עודכן ב-19/03/2020

קפסולת ג'ל. צילום: HeungSoon
ב-14 במרץ 2020 התחיל לרוץ ברשת פייק ניוז שמטרתו להפחיד אנשים מפני נטילת נוגדי דלקת, כמו איבופרופן (אדוויל, נורופן ושות'). לפי האזהרות השקריות תרופות כאלה כביכול עלולות להחריף את התסמינים של COVID-19, המחלה לה גורם נגיף קורונה החדש SARS-CoV-2.
נכון להיום אין אפילו בדל של ראיה שנוגדי דלקת שאינם סטרואידים (NSAIDs) כגון איבופרופן, או נוגדי דלקת אחרים, מחריפים את המחלה
קראו עוד
חליתם בשפעת? קחו סוכר
גלולות הסוכר היקרות המוכרות בשם "אוסילו" הן תכשיר הומיאופתי, וכמו כל תכשיר הומיאופתי הן אינן מסוגלות לטפל בדבר. יש לכם שפעת? אמרו לא לאוסילו!
נעם לויתן
כמו בכל חורף גם הפעם אפשר להיתקל בכל מקום בפרסומות מטעות לכדורי סוכר יקרים במיוחד. מדובר בכדורי סוכרוז (סוכר לבן) ולקטוז (סוכר חלב) שמשווקים בישראל על ידי חברת מדיצ'י. הכדורים האלו קרויים "אוסילוקוקסינום", או "אוסילו" בקיצור. הם מיוצרים על ידי החברה הצרפתית "בוארון", ומשווקים בליווי הצהרות חסרות שחר על יכולתם לטפל בשפעת או למנוע אותה.
קראו עוד
הריטלין, הכתבה המטעה שנכתבה לכבודו וההיסטוריה הנכונה
השבוע התפרסמה ב-ynet כתבה מלאת שגיאות והטעיות בנוגע ל-ADHD ולהיסטוריה של אחת התרופות לטיפול ב-ADHD: ריטלין. בואו נצלול להיסטוריה של הריטלין ושל ADHD, ולשגיאות הרבות בכתבה של יפה שיר-רז
נעם לויתן

ריטלין. צילום: FGMB, CC-BY-NC.
בתקופה האחרונה, כנראה לקראת שנת הלימודים הקרבה, התפרסמו בתקשורת כתבות רבות ומטעות בנושא ריטלין ו-ADHD. השבוע גם ynet הצטרפו למבול כתבות ההפחדה בנושא.
קראו עוד
האיש שלא הביא את האיידס לארצות הברית
דייל קנדי-צרפתי הואשם כמי שהביא את האיידס לאמריקה, אף שלא הייתה כל עדות לכך. מחקרים מראים כי HIV, הנגיף הגורם לאיידס, הגיע לארצות הברית הרבה לפני כן, והדייל היה קורבן של צירוף נסיבות מצער
נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

צילום: Sham Hardy, CC-BY-SA.
בשנת 1987 ראה אור הספר "והתזמורת המשיכה לנגן" של העיתונאי האמריקאי רנדי שילטס (Shilts). שילטס, שימות בעצמו מסיבוכי איידס ב-1994, התיימר לסקור בספר את שנותיה הראשונות של מגפת האיידס בארצות הברית, מגפה שבתחילה נראה כי היא תוקפת וקוטלת בעיקר אנשים כמוהו – הומוסקסואלים – ועלו טענות כי בשל כך הממשל אינו ממהר לטפל בה ולנסות לבלום אותה. לטענת שילטס, הספר נועד לעורר תשומת לב למחדלי הממשל, ולהניע פעילות פוליטית לבלימת גל של אלימות הומופובית שהוא היה משוכנע שעומד להתפרץ בשל הטענה כי ההומוסקסואלים מפיצים את המחלה הקטלנית.
כמו כל עיתונאי טוב ידע שילטס כי הדרך הטובה ביותר לבנות סיפור מושך, היא לכתוב על גיבורים ונבלים. וכמו עיתונאי רע יצר שילטס את דמות הנבל במו ידיו.
קראו עוד
המלחמה האיומה על ההפלרה
בניסיון להיאבק בהפלרת המים בישראל המתנגדים לא בוחלים באמצעים: הם מלבים פחדים, מתעלמים מנתונים ומסלפים מחקרים
נעם לויתן

צילום: Enid Martindale, CC-BY.
ב-2014 אסרה יעל גרמן, שרת הבריאות דאז, על הפלרת מים בישראל בניגוד להמלצות גופים בריאותיים רבים ועמדות מומחי משרד הבריאות. זו הייתה אחת מההחלטות הראשונות של גרמן בתפקידה כשרת הבריאות, לאחר שכבר ניסתה להפסיק את הפלרה עוד כשכיהנה כראש עיריית הרצלייה. במאי 2015 הכריז שר הבריאות יעקב ליצמן כי יקשיב להמלצות אנשי המקצוע הרבים במשרד ומחוצה לו, יבטל את ההחלטה של גרמן ויחזיר את ההפלרה. בעקבות החלטתו של ליצמן תוקנו תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתיה ומיתקני מי שתיה, התשע"ג-2013), ולפני חודש (ב-16/03/2016) אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת את התיקון. ב-21/03/2016 דחתה הוועדה את התנגדותה של גרמן לתיקון.
החלטת השר ליצמן גררה, כצפוי, תגובות של מתנגדי הפלרה. חברת הכנסת גרמן טענה כי ההפלרה יכולה להזיק לבריאות ואף כתבה בתגובות לדיון בנושא בפייסבוק כי היא אינה מבינה "מדוע גם רופאי הילדים, רופאי השיניים ואפילו רופאי בריאות הציבור כולם התאחדו (בבג"צ), בעד הפלרת המים". במהלך אירוני משהו הגישו אנשים שונים, כגון הזוג שי אביבי ומיכל ליבדינסקי, תלונה במשטרה על ההחלטה להחזיר את ההפלרה, בטענה כי "מרעילים את האוכלוסייה". למה אירוני? התלונות הוגשו בעידודה של קבוצה משונה בשם "מעלים את התדר", המוכרת בין היתר מתקן להחדרת כסף (המתכת) למי השתייה, אף שישנן עדויות לכך שמי כסף רעילים ומסוכנים לבריאות.
גם בתקשורת הצטרפו לחגיגה ופרסמו כתבות הפחדה בנושא הפלרה. כתבה בולטת במיוחד היא כתבתה של יפה שיר-רז, דוקטור לתקשורת עם היסטוריה של פרסום כתבות הפחדה בנושאים רפואיים שונים כגון הפלרה, חיסונים ואפילו אבולה. על פי אתר אי-מד בעקבות אחת הכתבות של שיר-רז פרסם משרד הבריאות תגובה נזעמת תחת הכותרת: "הכתבה של יפה שיר-רז – האמנם רופאה? ואולי סילופים קשים? ואי דיוקים בוטים ואולי אף פרסום שקרי?".
הכתבה הנוכחית של שיר-רז ב-Ynet נתנה במה נרחבת למתנגדי ההפלרה והציגה באופן חד צדדי את הדעות הלא מבוססות של גרמן ושל מתנגדי הפלרה אחרים. כמו כן, הוצגו מחקרים המראים לכאורה כי הפלרה לא מועילה (או אף מזיקה).
קראו עוד