ארכיון תגים | סרטונים

גבות של נרקיסיסטים, סכינים מצואה ונשיקות צרפתיות: איג נובל 2020

הפרס המדעי הסאטירי הוענק השנה בין השאר לדונלד טראמפ ולמנהיגים כושלים אחרים, ולחוקרים שבדקו איך נשמע אליגטור ששאף הליום וששיכרו שלשולים עם וודקה

נעם לויתן

פתיחת טקס איג נובל 2020. מקור: צילומסך

ביום חמישי, ב-17 בספטמבר, הוענק לראשונה בפעם ה-30 פרס איג נובל הנכסף. ולראשונה לראשונה, בגלל מגפת COVID-19, במקום בהארוורד הטקס כולו התקיים אך ורק באופן מקוון ולכן, כמובן, כלל יותר חתולים מהצפוי. למרות האופי הוירטואלי של הטקס, גם השנה לא ויתרו על המסורת הוותיקה של השלכת מטוסי נייר במהלכו.

הפרס הסאטירי מוענק כל שנה מ-1991, ביוזמת מגזין המדע ההומוריסטי Annals of Improbable Research. הוא ניתן לחוקרים שתוצאות מחקריהם או המצאותיהם גורמות לאנשים לצחוק ואז לחשוב. הדמיון בין שם הפרס לפרס נובל אינו מקרי, אם כי לא כדאי להתבלבל ביניהם: שמו של הפרס ההיתולי הוא שילוב של השם נובל ושל המילה ignoble, שפירושה מביש או בזוי.
קראו עוד

סודות השליטה העילית: מקרה ראשון של החלמה ספונטנית מ-HIV

מחקר חדש באנשים החיים עם HIV ומתגברים עליו ללא צורך בטיפול, מצא שהנגיף קבור בתאיהם באזורים "כבויים" שמונעים ממנו להתרבות ולהזיק. נראה שאחת מאותם אנשים אף נרפאה ספונטנית מהנגיף

נעם לויתן

תאי T מודבקים (מסומנים בכחול וירוק) בנגיפי HIV ולא מודבקים (חום וסגול). איור לפי צילום במיקרוסקופ אלקטרונים סורק: Donald Bliss (NLM), Sriram Subramaniam (NCI), Public Domain.

ב-1992 גילתה לורין וילנברג (Willenberg), כיום בת 66, שנדבקה ב-HIV, הנגיף הגורם לאיידס. היא לא נטלה תרופות נגד הנגיף, ולמרות זאת מעולם לא פיתחה תסמינים ונותרה בריאה לחלוטין. מאז ועד היום השתתפה וילנברג במחקרים רבים שניסו לחשוף כיצד היא, ואנשים נדירים אחרים עם כח על דומה לשלה, מצליחים לדכא את הנגיף במשך שנים רבות ובלי טיפול. המחקר האחרון שהתמקד באנשים בעלי "שליטה עילית" אלה, שהתפרסם ביום רביעי בכתב העת המדעי Nature, מצא שהנגיף קבור בתאיהם באופן שמונע ממנו להשתכפל ולגרום לנזק. בנוסף התגלה שככל הנראה וילנברג היא האדם הראשון בעולם שהחלים באופן טבעי מ-HIV, ספונטנית וללא כל טיפול או עזרה חיצונית.
קראו עוד

כלבים, חתולים וחיות אחרות בימי קורונה

טיגריסית מלאית בגן החיות ברונקס נמצאה חיובית לנגיף קורונה החדש. היא החיה המאובחנת החמישית שנדבקה בנגיף מבני אדם – קדמו לה שני כלבים ושני חתולים. עם זאת, נראה שבני אדם לא יכולים להידבק מחיות המחמד שלהם

נעם לויתן

טיגריסית מלאית בגן החיות ברונקס

נדיה, טיגריסית מלאית שיצאה חיובית לנגיף קורונה החדש לאחר שנדבקה ממטפל. צילום: Julie Larsen Maher, © WCS

ביום ראשון, 5 באפריל 2020, הודיע גן החיות ברונקס בניו יורק כי נדיה (Nadia), נקבת טיגריס מלאית בת ארבע החיה שם, נמצאה חיובית לנגיף קורונה החדש, SARS-CoV-2. הטיגריסית היא החיה החמישית בעולם, וחיית הבר הראשונה, שידוע שנדבקה בנגיף מבן אדם. החיות האחרות הן שני כלבים וחתול מהונג קונג, ואולי גם חתול מבלגיה.

אם כך, נראה שבמקרים נדירים הנגיף האחראי למגפת COVID-19 העולמית לא מסתפק בהדבקת בני אדם ומצליח להדביק גם בעלי חיים אחרים. אך יש מה לעשות כדי להגן על החיות מפנינו: בעלי חיות מחמד יכולים לנקוט באמצעי זהירות ולהקטין עוד יותר את הסיכון האפסי להדביק בטעות את בנות משפחתם הקטנות.
קראו עוד

קצרצרים: גמל שלמה בלבוש צרעה

נעם לויתן

מין חדש של גמל שלמה, הנראה כמו צרעה, נח על עלה

גמל שלמה מהמין החדש Vespamantoida wherleyi. צילום: Gavin Svenson, Cleveland Museum of Natural History

ה"צרעה" בתמונה היא בכלל מין חדש למדע של גמל שלמה, שהוא אחד מהדברים המגניבים יותר שראיתי השנה. מין גמל שלמה המתחזה הזה התגלה לראשונה בשנת 2013 סמוך לנהר האמזונס בצפון פרו.

התחזות לנמלים, ולעיתים נדירות מאוד לצרעות ולדבורים, היא תופעה המוכרת בנימפות, השלב הצעיר, של גמלי שלמה מסוימים. לעומת זאת, גמלי שלמה בוגרים, כמו זה שבתמונה, שמחקים צרעות אינם ידועים. עד עתה רק מין אחד של גמלי שלמה (Nemotha metallica) נחשד כמתחזה לצרעות, בגלל שצבעיו הם שחור וצהוב.

מין גמל שלמה שהתגלה הוא היחיד בעל צבעי כתום ואדום בולטים ומבריקים, בשילוב צבע שחור. מבנה גופו גם כן מזכיר צרעות, וכך אף התנהגותו: הוא מתקדם בפרצי תנועה קצרים ומניע את מחושיו ואת בטנו בדומה לצרעות ממשפחת הצרעכבישיתיים או הצרעתניים.

החוקרים שגילו את גמל שלמה זה קבעו שהוא שייך לסוג חדש של גמלי שלמה, Vespamantoida – מהמילה Vespa, צרעה בלטינית, ומשם המשפחה אליה הוא שייך Mantoididae. הם העניקו לו את השם Vespamantoida wherleyi, לכבודו של ריק וורליי (Wherley), מתנדב ותיק במוזיאון הטבע של קליבלנד.

ככל הנראה גמל שלמה הזה מתחזה לצרעות כדי להטעות טורפים ולגרום להם לחשוב שהוא ארסי כמו צרעה. חקיינות כזו, שבה חיה לא ארסית או רעילה מתחזה לכזו כאמצעי הגנה, קרויה חקיינות בייטסית (חקיינות בייטסיאנית, Batesian mimicry), על שם חוקר הטבע האנגלי הנרי וולטר בייטס (Bates).


קראו עוד

זה מורכב: הגנטיקה של הגאווה

מחקר ענק מאשש את הסברה כי גורמים גנטיים רבים, ולא "גן גאה" יחיד, קשורים להתנהגות מינית הומוסקסואלית. גם גורמים שאינם גנטיים משפיעים על כך. תוצאות המחקר לא מלמדות הרבה על הביולוגיה של התנהגות זו או על נטייה מינית

נעם לויתן

זוג גברים אוחזים ידיים

זוג גברים אוחזים ידיים. צילום: עפר קידר

הומוסקסואליות תועדה בקרב מאות מיני בעלי חיים, בהם תולעים, חרקים, עופות ובני אדם ויונקים אחרים. נראה שהיא טבועה במין האנושי – היא קיימת באחוזים נמוכים כל תרבות בעולם ובכל שכבות האוכלוסייה – ושכמו כמעט כל תכונה אנושית היא מושפעת מגורמים גנטיים ושאינם גנטיים. מחקרים בתאומים הראו שלתאומים זהים, שהמטען הגנטי שלהם זהה, סיכוי גדול יותר לחלוק נטייה להתנסויות חד מיניות, מאשר תאומים לא זהים. על פי אחד ממחקרי התאומים הגדולים, כ-34 אחוז מההתנהגות המינית ההומוסקסואלית בגברים וכ-18 אחוז מזו של הנשים מושפעת מגורמים גנטיים.
קראו עוד

מצביעים ברגליים

בבונים מחליטים כקבוצה, באופן "דמוקרטי", לאן ללכת כל יום והיכן לחפש מזון

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

פנים של בבון זית

פנים של בבון זית (Papio anubis). צילום: Sajjad Sherally Fazel, CC-BY-SA.

קבוצת קופים בסוואנה האפריקאית מתעוררת ליום חדש. קצת פיהוקים, התמתחויות, אולי גניבה של עוד כמה שניות מתוקות של שינה, ואז צריך לקום, לעזוב את אזור השינה וללכת. לאן? אולי לחורשת עצי הפרי, שם בוודאי כבר יצאו כמה פירות חדשים מאז הביקור הקודם של הקבוצה. אולי לבור המים, לשתות ולהקל במקצת על החום. אולי לאזור אחר בשטח המחיה שלהם, שם יוכלו להשיג עשבים טעימים ולצוד חרקים. חלק גדול ממיני הקופים הם אוֹמְניבוֹרים – אוכלי כל – כך שבשבילם, כל אזור בשטח המחיה שלהם הוא סוג אחר של מזנון אכול-כפי-יכולתך.

אבל עם כל כך הרבה אפשרויות, איך הקבוצה מחליטה לאן ללכת? חישבו על הפעם האחרונה שבה יצאתם למסעדה עם חברים. גם בקבוצה קטנה, השאלה "לאיזו מסעדה ללכת" עשויה להוביל לדיון ארוך ומתיש. ולכם יש יתרון גדול של שימוש בשפה. איך מצליחים בעלי חיים, בעיקר כאלו החיים בקבוצות גדולות, להגיע להחלטה, למרות שאמצעי התקשורת מצומצמים בהרבה?
קראו עוד

זוג פינגווינים זכרים בסידני הפכו להורים גאים

לרגל יום המודעות לפינגווינים: ריאיון מאוקטובר 2018 על זוג פינגווינים זכרים בסידני, שמגדלים יחדיו גוזל שבקע מביצה שאימצו. השבוע נחשף המין של הגוזל – נקבה

נעם לויתן

סוון ומג'יק, שני פינגווינים זכרים באקווריום בסידני, מנהלים זוגיות כבר כמה חודשים ומאוקטובר 2018 הם הורים גאים לגוזל קטן, שאותו הם יאכילו עשר פעמים ביום במשך כמה שבועות. שני הזכרים התחילו להתקרב זה לזה לפני כמה חודשים, הם הסתובבו יחדיו ויצאו לשחייה משותפת. לקראת עונת החיזור הם גם הביאו זה לזה חלוקי אבן – המקבילה של טבעת – וכשהתחילה עונת החיזור בנו יחדיו קן מחלוקים. הקן שלהם הוא הגדול ביותר במושבה.

צוות המטפלים הביא לזוג הגאה ביצת דמה, כדי שיוכלו לדגור על משהו כמו הזוגות ההטרוסקסואלים סביבם. לאחר שהמטפלים ראו שהזוג דוגר על הביצה המזויפת במסירות רבה, הם הביאו להם ביצה אמיתית מזוג שהטיל שתי ביצים, ביצה שגם כך הייתה מתה ולא בוקעת. סוון ומג'יק דגרו על הביצה האמיתית וב-19 באוקטובר בקע ממנה גוזל בריא ושלם. כשלושה חודשים לאחר הבקיעה, כשהגוזל גדל והתחזק, עשו לו בדיקת DNA כדי לבדוק את מינו. עתה מתברר שהגוזל, סוונג'יק, הוא היא. סוון ומג'יק הם הורים גאים לנקבת פינגווין.

מקרה זה הוא לא התיאור הראשון של זוגיות פינגווינית גאה בגני חיות, וגם לא הזוגיות הראשונה שבה לזוג גאה בקעו צאצאים מאומצים.

קראו עוד

קצרצרים: הקוצר שנראה כמו עכביש עם ראש כלב

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

Bunny Harvestman, Metagryne bicolumnata

קוצר חמוד עם מה שנראה כראש כלב. תמונה: Andreas Kay, CC-BY-NC-SA.

היצור בעל ראש הכלב שבתמונה נמצא ביערות הגשם של אקוודור. לא מדובר בעכביש, וגם לא בכלב מוטנטי,  אלא בקוֹצֵר (רגלביש) – פרוק רגליים ממחלקת העכבישניים. בניגוד לרוב העכבישים לקוצרים אין בלוטות ארס והם גם לא טווים משי.

הקוצר המתוק שבתמונה (Metagryne bicolumnata) מכונה באנגלית "קוצר ארנבוני" (Bunny harvestman), אף שברור לכל שהיה צריך לקבל כינוי כלבי או זאבי יותר. וכמו כל הקוצרים נראה שהוא מורכב בעיקר מרגליים.

לא ידוע עדיין מדוע הקוצר הכלבלבי החמדמד הזה נראה איך שהוא נראה. לא מדובר בפוטושופ או בחוקר טבע עם אקדח דבק חם ונצנצים, אלא אולי בעיניים מזויפות ובליטות דמויות קרניים או אוזניים שמפחידות טורפים וגורמות לקוצר להיראות גדול יותר. או אולי זו סתם דרך למשוך בני או בנות זוג – אין ספק שכשראיתי את התמונות ואת הסרטון רק רציתי להתקרב לשחק עם הקוצר וללטף אותו.

העיניים האמיתיות של הקוצר, אגב, נמצאות ב"אף" של הכלב.
קראו עוד

מחקר: האירוויזיון משמח אנשים

דווקא כן הצעצוע שלך? השתתפות בתחרות האירוויזיון קשורה לעלייה ברמת האושר – בשביעות הרצון מהחיים – בארצות המשתתפות.

נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

בבית ספר לבריאות הציבור באימפריאל קולג' בלונדון חוקרים לרוב נושאים רציניים – את ההשפעות של מדיניות, גורמים סביבתיים ותנאים סוציו-אקונומיים על בריאותם של אנשים ועל סגנון חייהם ומצבם הנפשי. אך לא הפעם! לאחר שיחה מבודחת במסדרונות בית הספר החליטו החוקר בעל השם של נבל קומיקס, פיליפּוֹס פיליפּידיס (Filippidis), ועמיתיו לבדוק דווקא אם תחרות האירוויזיון משפיעה על אושר, שביעות רצון ורווחה במדינות המשתתפות. להפתעתם הם הצליחו למצוא קשר סטטיסטי כזה, ולכן הם רצו ופרסמו את ממצאיהם בכתב העת המדעי המקוון BMC Public Health.
קראו עוד

הבלתי מזוהים: לא מדבקים ב-HIV

אנשים חיוביים ל-HIV, שהעומס הנגיפי בדמם הוא מתחת לסף הגילוי (undetectable), לא יכולים למעשה להדביק בנגיף

זוג גברים

למצולמים אין קשר לרשומה. תמונה: David Goehring CC-BY.

בספטמבר השנה פרסם המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC) תזכיר לרגל "יום המודעות האמריקאי ל-HIV ואיידס בגברים גאים" שבו הכריז שהעדויות המדעיות מראות שאנשים החיים עם HIV – הנגיף הגורם לאיידס, שהטיפול שהם מקבלים הצליח להוריד את רמת הנגיף בדמם כך שהוא כמעט בלתי ניתן לאיתור, לא יכולים למעשה להדביק אנשים אחרים ב-HIV. תזכיר זה מצטרף להצהרות דומות של מומחים רבים.
קראו עוד