שפעת העגבניות, יש דבר כזה בכלל?
בתקשורת בישראל ובשאר העולם מדווחים בחרדה על מחלה חדשה ומאוד מידבקת שפוגעת בילדים בהודו ומתפשטת מהר. אך נראה שהדבר המחריד באמת הוא איכות הדיווחים, ולא המחלה עצמה
נעם לויתן | מכון דוידסון, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע

עגבנייה. לא קשורה להתפרצות בהודו. צילום: Jamie Coupaud, מתוך Unsplash.
אלה שמכירים את חוק הכותרות של בטרידג' כבר יודעים שהתשובה לשאלה בכותרת אמורה להיות "לא". למרות זאת בכתב העת הרפואי The Lancet Respiratory Medicine התפרסם מכתב שלפיו "נגיף חדש המכונה שפעת העגבניות, או קדחת העגבניות, הופיע במדינת קֶרַלָה בהודו, בילדים מתחת לגיל חמש". מאז התגלו מקרים בעוד מדינות בהודו.
בעקבות פרסום המכתב מיהרו לדווח בתקשורת בעולם ובישראל על "מחלה ויראלית חדשה מדבקת במיוחד", וכל זאת בתקופה שבה יש מגפת קורונה שהעולם מדחיק, ומחלת אבעבועות הקוף שרק ממשיכה להתפשט. נשמע מפחיד, אבל בירור קצר מראה שככל הנראה לא מדובר בנגיף חדש, אלא ששוב התקשורת לא עשתה את עבודתה. בחלק מהמקרים הכתבים טעו אפילו בשם כתב העת בו פורסם המכתב וכתבו שם של כתב עת יוקרתי יותר, The Lancet.
קראו עוד
עד כמה קטלני נגיף הקורונה?
החודש פורסם מאמר של הרופא והאפידמיולוג ג'ון יואנידיס שמנסה להעריך את התשובה לשאלה שבכותרת: מהו שיעור האנשים שימותו מהנגיף לאחר שנדבקו בו? אולם נראה שיואנידיס, שפרסם בעבר מאמר שכותרתו "מדוע רוב ממצאי המחקרים המתפרסמים שגויים", שגה בעצמו
נעם לויתן | פורסם ב-26/10/2020 | עודכן ב-09/12/2020

קרדיט: bodkins18
ככל שעובר הזמן מצטברים עוד נתונים על נגיף קורונה SARS-CoV-2 והמחלה לה הוא גורם, COVID-19. הנתונים האלה מובילים ברוב המקרים לתובנות חדשות, ובזכותן כבר היום יודעים לטפל טוב יותר בחולים ולמנוע הדבקות. עם זאת, יש אנשים שקבעו את עמדתם לגבי הנגיף עוד כשהגיע, ומתקשים לשנות את דעתם למרות המידע החדש המצטבר.
אחד הנתונים, שעדיין אי אפשר לדעת אותו לחלוטין, הוא שיעור התמותה מהנגיף. המדד לכך הוא "שיעור התמותה מהדבקה" (Infection Fatality Ratio, IFR), שמייצג את שיעור המתים מהמחלה מתוך כלל האנשים שנדבקו, המאובחנים והלא מאובחנים – כל אלו שלא נבדקו מסיבות שונות ולא התגלו. רוב ההערכות הקיימות כרגע, שרחוקות מלהיות מושלמות, הן ששיעור התמותה מהדבקה ב-SARS-CoV-2 נע סביב 1-0.5 אחוז מהנדבקים, ומתכנס לסביבות 0.68 אחוז: מוות של כשבעה אנשים מכל 1,000 נדבקים. עם זאת, שיעור התמותה משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה וממדינה למדינה. הוא גם מושפע מגיל המודבקים: קרוב לאפס בצעירים ומזנק ככל שעולה הגיל.
קראו עוד
חיסון רוסי לקורונה? משחק פוליטי
רוסיה טוענת שהיא הראשונה בעולם שסיימה לפתח חיסון נגד COVID-19. אך החיסון לא סיים את כל הבדיקות הדרושות ואין דרך לדעת אם הוא בטוח או יעיל. אישור החיסון לשימוש הוא פוליטי ואינו קשור למדע או לרפואה
נעם לויתן

פוטין הכריז כי לרוסיה יש חיסון לקורונה, אך ההצהרה בעייתית כמו התמונה הזו. מקור: pequena pink.
ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, שאולי רואה את עצמו יותר כשליט ברית המועצות בימי המלחמה הקרה, הכריז ביום שלישי כי ארצו אישרה לשימוש חיסון ל-COVID-19, המחלה שגורם לה נגיף קורונה SARS-CoV-2. אבל החיסון לא סיים את כל הבדיקות הדרושות, אי אפשר לדעת אם הוא בטוח או יעיל, ושימוש בו הוא חסר אחריות ומסוכן.
קראו עוד
אבני נגף במאבק בקורונה: הרופא המטעה והוויטמינים
דברי רופא שנוי במחלוקת, המתנגד לחיסונים ולתרופות, מסכנים את הציבור כולו. הוא קורא להפר את הנחיות הבידוד וטוען שאין מה לדאוג מקורונה – יש ויטמין C
נעם לויתן

אריה אבני. מקור: צילומסך [שימוש הוגן]
אחד מאותם "מטפלים" הוא אריה אבני, אדם שאמנם יש לו תואר דוקטור ברפואה אך הוא לא עוסק בתחום כבר שנים רבות והוא אף מתנגד לרפואה. בגלל התנהלותו פוטר אבני על ידי שרותי בריאות כללית, ומשרד הבריאות גם פסל את רישיונו לחודש בשנת 2015. קריאת פסק הדין בתביעה שהגיש נגד שירותי בריאות כללית וקריאת החלטת משרד הבריאות לגביו מומלצות ביותר.
קראו עוד
חליתם בשפעת? קחו סוכר
גלולות הסוכר היקרות המוכרות בשם "אוסילו" הן תכשיר הומיאופתי, וכמו כל תכשיר הומיאופתי הן אינן מסוגלות לטפל בדבר. יש לכם שפעת? אמרו לא לאוסילו!
נעם לויתן
כמו בכל חורף גם הפעם אפשר להיתקל בכל מקום בפרסומות מטעות לכדורי סוכר יקרים במיוחד. מדובר בכדורי סוכרוז (סוכר לבן) ולקטוז (סוכר חלב) שמשווקים בישראל על ידי חברת מדיצ'י. הכדורים האלו קרויים "אוסילוקוקסינום", או "אוסילו" בקיצור. הם מיוצרים על ידי החברה הצרפתית "בוארון", ומשווקים בליווי הצהרות חסרות שחר על יכולתם לטפל בשפעת או למנוע אותה.
קראו עוד
רק החזק מקנח
תכשירים טבעיים המתיימרים "לחזק את מערכת החיסון" לא עובדים, וטוב שכך
ג'רמי סמואל פאוסט | Slate

צילום: William Brawley, CC-BY.
טיפולים בתסמינים הנגרמים מנגיפי הצטננות מדכאים את תגובותיה הגסות והמגושמות של מערכת החיסון המולדת שלנו, ולא מחזקים אותן.
אם תבחנו את שורות המדפים המוקדשים להצטננות ולשפעת בבתי המרקחת, או תצפו ברופאים מסוימים בטלוויזיה, תפגשו לא מעט מוצרים המתיימרים לחזק את מערכת החיסון שלכם באופן "טבעי". מחקרים שבדקו מוצרים אלה הראו כי הם פלצבו יקר. עם זאת, רבים משוכנעים כי השיקויים האלה יכולים לשמור על בריאותם. מיליוני אנשים הולכים שולל אחר השיווק הידידותי לכאורה (אך למעשה ציני) של מוצרים אלה, ומשלמים ממיטב כספם תמורת "כוסות רוח למת" במקרה הטוב. לכל המאמינים מביניכם (וכן לספקנים המחפשים כמה טיעונים חדשים), שִקלו זאת: חיזוק מערכת החיסון שלכם הוא רעיון גרוע למדי, לאמיתו של דבר. גם לו מוצרי הריפוי והמניעה האלה היו עושים את שהם מתיימרים לעשות, לא הייתם רוצים שיעשו זאת.
קראו עוד
הוצא מהקשרו: שקרים, תשעים ושניים אחוזים וסטטיסטיקה

המתנגדים לניסויים בבעלי חיים טוענים כי לפי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) "92% מהניסויים שעבדו בהצלחה על בעלי חיים נכשלים בשלב של ניסויים על בני אדם". לדבריהם, נתון זה מוכיח את חוסר יעילותם ונחיצותם של ניסויים בבעלי חיים. אך טענה זו נסמכת על חוסר הבנה של המורכבות הרבה של תהליכים ביולוגיים ושל המחקר הרפואי ועל הצגה מסולפת של הנתון. ברשומה הבאה פרופ' רובין לאבל-באדג' (Lovell-Badge) מראה כי:
- אחת המטרות העיקריות של ניסויים בבעלי חיים היא לבדוק את בטיחות התרופות.
- ניסויים בבעלי חיים מונעים מ-36% מהתרופות הפוטנציאליות לעבור לשלב הניסויים בבני אדם. הם מונעים מצב בו בני אדם יקבלו תרופות שסביר כי ירעילו אותם. ניתן לראות את הצלחתם בכך שזה למעלה משלושים שנה שאף אחד לא מת בניסוי קליני ראשוני בבריטניה.
- רוב התרופות נפסלות בניסויים קליניים בשלבים מתקדמים (שלב 2 ו-3). ועדיין, ניסויים קליניים ראשוניים (שלב 1, שבודקים את בטיחות התרופה בבני אדם והמינון המתאים שלה) חשובים והכרחיים, וכמוהם גם ניסויים פרה קליניים בבעלי חיים.
אגרוף לפנים [ידפרצוף]
"סיפורי ככה זה": חוקרים מאוניברסיטת יוטה טוענים כי הפנים האנושיות התפתחו כדי לעמוד באגרופים וכי כף היד התפתחה ליצירת אגרוף יעיל. האם הם צודקים? ספוילר: לא
נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

אגרופים לפנים. צילום: Keith (Louie) Abigail, CC-BY-NC.
גולגולת האדם התפתחה במהלך האבולוציה כהגנה מפני אגרופים! טענה זו מוצגת במאמר סקירה של צמד חוקרים מאוניברסיטת יוטה בארצות הברית, דייוויד קרייר (Carrier) ומיכאל מורגן (Morgan), שפורסם בכתב העת Biological Reviews. המאמר, שהוצג על ידי מרבית כלי התקשורת ללא כל ביקורת (כרגיל), הוא המשך למחקר אחר של הצמד בו הם טענו כי כף היד האנושית התפתחה כך שתוכל לתת אגרופים בקלות ובלי להיפצע.
במחקר הראשון, על כף היד, החוקרים בחנו את מבנה היד של האדם המודרני מול ידי קופי-אדם אחרים. הם החליטו שמאחר שמבנה יד-האדם מאפשר לקפוץ אותה לאגרוף קראו עוד
מדעי השיווק: תירס מהונדס גנטית – תגובה

קלחים של זני תירס שונים. צילום: Xochiquetzal Fonseca/CIMMYT
תגובה לכתבה "מדעי השיווק: תירס מהונדס גנטית" מאת נעם לויתן ויונת אשחר, גיליון 173
למערכת גליליאו שלום,
א. איני יכול להציג את עצמי כמומחה בנושאי הנדסה גנטית, אבל יש לי חשדות בנושא הבא: היעלמות הדבורים באזורים מסוימים בעולם. בשלב מסוים שמתי לב שמפת היעלמות הדבורים תואמת כמעט לחלוטין למפת שטחי גידול של צמחים מהונדסים גנטית. בגלל הנדסה לעמידות נגד חרקים יתכן כי הדבורים הן היצורים הראשונים שמגיבים לשינויים גנטיים בצמחים שמהם הם ניזונים. עד עכשיו לא נמצא פתרון סביר להיעלמות הדבורים (וירוסים או פטריות כלשהן) וזאת עדיין תעלומה.
קראו עוד
הומיאופתיה נגד קנדידה. פה חשדתי.
אתמול התפרסמה תחת הערוץ פארם-נט במדור הבריאות של Ynet כתבה הטוענת כי מחקר ישראלי הצליח להדגים כי לטיפול הומיאופתי יעילות גבוהה כנגד השמר (פטרייה) קנדידה. ההכנה ההומיאופתית, או הרמדי כפי שמכונים תכשירים הומיאופתים, אשר מוזכרת בכתבה קרויה "קנדידה מיקס". היא נמכרת על ידי סופר-פארם – מפעיל הערוץ – ועל ידי חלק מעורכי המחקר.
הומיאופתיה מתבססת על העיקרון המיסטי לפיו "דומה מרפא דומה", המוכּר למשל מהאגדה התנ"כית על נחושתן (במדבר כ"א, ו-י). חסידי ההומיאופתיה מאמינים כי חומר המסוגל לעורר תסמינים שונים באדם בריא ירפא את אותם תסמינים באדם חולה, וכוח הריפוי של החומר גדל ככל שקטן המינון שלו. לכן, כל ההכנות ההומיאופתיות מדוללות ומנוערות בתהליך המכונה "פוטנטיזציה", לרוב עד שלא נשארת אפילו מולקולה אחת של החומר המקורי, אלא רק מים (או אלכוהול או סוכר). כדי להסביר כיצד ההכנה המתקבלת, שהיא לרוב מים ללא זכר לחומר המקורי, מסוגלת לרפא – כביכול – מחלות, טוענים הומיאופתים מודרניים כי בזכות הליך הדילול המיוחד "תמצית" החומר נותרת. המים "זוכרים" את תכונות החומר המקורי ומסוגלים, לכאורה, לעורר את גוף המטופל לרפא את עצמו.
קראו עוד