נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

רירית, רשת שלוחותיה (צהוב משמאל) ועקבות ריר שקוף שהותירה אחריה (מימין). צילום: Courtesy of Audrey Dussutour

כאשר אנחנו מנסים להגיע ממקום למקום, למשל לנסוע לעבודה או לטייל בשביל ישראל, אנו מנווטים ומתמצאים במרחב בעזרת מפה מנטלית של סביבתנו, ועל פי סימני דרך שונים כגון שלטים, שבילים, עץ מוכּר או ערימת אבנים שזכורה לנו מהטיול הקודם. גם בעלי חיים אחרים מסתייעים בסימנים וברמזים חיצוניים כדי להתמצא במרחב. ציפורים נודדות מנווטות, בין היתר, על פי סימני דרך שאותם הן רואות, כגון מבנים והשדה המגנטי של כדור הארץ, וכן בעזרת ריחות מוכרים. נמלים נווטות (Cataglyphis) מנווטות דרכן על פי זווית השמש ומניית הצעדים שעשו מהרגע שיצאו מהקן. נמלים מסוגים אחרים מסמנות בחומרים נדיפים (פֶרומונים) את הנתיבים המוליכים מהקן למקורות המזון. כמעט לכל בעלי החיים יש מוח, או לפחות מערכת עצבים, המאפשר להם לזכור סימנים ולבצע את החישובים הדרושים לניווט מוצלח. אך מתברר כי גם יצור חסר מוח מסוגל לזכור ולנווט.
קראו עוד

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כיצד יצורים חיים זוכרים ולומדים? נהוג לחשוב כי כדי ללמוד דרוש מוח, או לכל הפחות כמה תאי עצב המתַקשרים ביניהם, אך מחקר שפורסם במגזין Physical Review Letters קורא תיגר על ההנחה הזאת. טטסו סאיגוסה (Saigusa) וחוקרים נוספים מהמחלקה להנדסה אלקטרונית באוניברסיטת הוקאידו ביפן ערכו את מחקריהם על יצור חד-תאי, דמוי אמבה – הרירית Physarum polycephalum, והגיעו למסקנה שאפילו יצור זעיר זה מסוגל למידה מסוימת של למידה.

הרירית פיסרום פוליצפלום בסביבתה הטבעית. צילום: randomtruth

קראו עוד