ארכיון תגים | התנהגות

ולמד זאב מכלב (וכלב מאדם)

בתהליך הביות פיתחו הכלבים יכולת לתקשר עם בני האדם אבל איבדו את היכולת ללמוד זה מזה

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כלב פותח קופסה

כלב פותח קופסה. צילום מתוך: PLOS ONE 9, e86559 (2014).

עד כמה שקשה להאמין לכך כאשר מסתכלים על יצורים כמו הפקינז או הבולדוג האמריקאי, מוצאם של כל הכלבים הוא מהזאב. בזמן הקצר יחסית שעבר מאז ביותם – כמה אלפי שנים בלבד – רבות מהתכונות שלהם השתנו באופן ניכר. אמנם כמה מהגזעים שמרו על הפרופורציות ומבנה הגוף של הזאב והם דומים לו יותר מהאחרים, אך עדיין בין שני המינים קיימים הבדלים רבים, ולכן לא קשה להבדיל בין חברו הטוב של האדם לבין קרוביו הפראיים.

הביות שינה לא רק את מבנה הגוף של הכלבים, אלא גם את צורת ההתנהגות שלהם. מחקרים הראו שכלבים קשובים יותר לבני אדם מזאבים, גם אם הזאבים גדלו בחברת בני אדם. כלבים, למשל, מגיבים לסימנים כמו הצבעה באצבע לעבר מקום מסוים, בעוד שזאבים נוהגים להתעלם מכך. אך האם הביות, שחיזק את התקשורת בין הכלבים לאדם, פגע ביכולתם לתקשר בינם לבין עצמם?
קראו עוד

עושים גלים

מכרסמים בשם נבחניות קופצים ומשמיעים קולות כדי לדעת כמה מבני מינם נמצאים בסביבתם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

ההתנהגות המוזרה הזו נראית כאילו נוצרה בידי כוריאוגרף כדי ליצור סרטון יוטיוב ויראלי במיוחד: מכרסם קטן וחמוד למראה מתרומם לפתע על רגליו האחוריות, מניף את רגליו הקדמיות באוויר ומשחרר צווחה קצרה בקול גבוה. לפעמים, להגברת האפקט הקומי, הוא מאבד שיווי משקל ונופל על גבו. לעתים קרובות כמה מהם חוזרים על הפעולה אחד אחרי השני, בקצב מהיר:


קראו עוד

מצאה מין את מינה

באוכלוסיית אלבטרוסים באי באוקיינוס השקט נצפה אחוז גבוה מאוד של זוגות חד-מיניים. מה הסיבה לכך?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זוג אלבטרוסים מקנן.

זוג אלבטרוסים מקנן. צילום: David Patte/USFWS.

התופעה של פרטים מאותו מין (זוויג) – שני זכרים או שתי נקבות – המקיימים יחסי מין ו/או מנהלים חיי זוגיות הדומים לאלו של זוגות זכר-ונקבה מאותו מין-ביולוגי, ידועה כבר שנים רבות. היא נמצאה אצל קראו עוד

לאהוב עד מוות

אצל מינים מסוימים של יונקי כיס קטנים הזכרים מזדווגים פעם אחת ואחר כך מתים. כלשון האמרה: חייה מהר, מות צעיר, השאר צאצאים רבים

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אַנְטֶכִּינוּס חום

אַנְטֶכִּינוּס חום. צילום: Alan Couch, CC-BY.

בערבות העשב של אוסטרליה זוג יונקי כיס קטנים, דמויי עכברים, עסוק בפעילות החשובה ביותר של חייו. זוהי עונת הרבייה שלהם, הקצרה באופן מיוחד, והם מנצלים כל רגע שלה: ההזדווגות עשויה לארוך 12 שעות ויותר. יש לקוות שהזכר נהנה מהחוויה, כי זהו הדבר האחרון שיעשה בחייו: זמן קצר לאחר ההזדווגות רמות הקורטיזול בדמו עולות, מערכת החיסון שלו קורסת, והוא מת.
קראו עוד

הדורבן הקטלן

דרבן צפון-אפריקאי

דרבן צפון-אפריקאי. צילום: Drew Avery, CC-BY.

הדָּרְבָּן הוא מכרסם גדול שגופו וזנבו מכוסים דָּרְבוֹנוֹת – קוצים – חדים, ארוכים וקשיחים שצבעם שחור ולבן. הוא אוכל-צמחים, אף כי ינשנש מדי פעם חרק או בעל חיים קטן אחר. מאחר שהדורבן גדול למדי ורגליו קצרות קשה לו לחמוק במקרה שיתקל בסכנה בשעת חיפושיו אחר מזון. במקום זאת, הוא סומך על שריון הדרבונות שלו להגנה. הדרבונות, שהתפתחו משערות, עשויים להגיע לאורך של 40 סנטימטרים ומשמשים להרתעת טורפים. במקרה שטורף נפגע מדורבן הוא עלול למות מזיהומים או סיבוכים אחרים. מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת Mammalia, חושף כי דורבנים לא משתמשים בדרבונותיהם רק להרתעת אויבים אלא גם משתמשים בהם כסכינים כדי להרוג את טורפיהם – הבא להורגך השכם להורגו.
קראו עוד

קצרצרים: הנחש ועץ הדעת

עכסן

עכסן. צילום: Tom Spinker, CC-BY-NC-ND.

בני אדם ופרימטים אחרים מומחים בזיהוי נחשים, כל צורה או תנועה נחשית בשדה הראיה שלנו גורמת לנו לזנק בדריכות. יתכן כי יכולת זיהוי זו התפתחה במהלך האבולוציה של הפרימטים. נחשים צדו את הפרימטים ואת אבותיהם, והרגו אותם בחניקה ועם התפתחות הארס – גם בהכשה. לכן, סיכוייו של פרימט בעל ראיה טובה, המסוגל לזהות נחשים במהירות, לשרוד ולהעמיד צאצאים היו גבוהים משל פרימט פחות דרוך. וכך, על פי לין איזבל (Isbell) מאוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, הברירה הטבעית הובילה לפרימטים שנוטים לפחד מנחשים ושהמוח שלהם מזהה את נוכחות הזוחלים בקלות.

מחקר של איזבל ועמיתיה, שהתפרסם לאחרונה ב-PNAS, מספק עדויות תומכות להשערה שלה. החוקרים שתלו אלקטרודות בנוירונים (תאי עצב) של קופי מקוק יפני (Macaca fuscata) באזור הכּר (Pulvinar) בתלמוס, אזור הקשור לניתוח מידע המועבר מהעיניים והפניית תשומת לב למראות מאיימים. אזור זה גדול במיוחד אצל פרימטים, לעומת חיות אחרות. איזבל ועמיתיה הראו לקופים, שגדלו בשבי ולכן ככל הנראה לא ראו נחש מימיהם, תמונות של נחשים, של קופים עם הבעות פנים מאיימות, של ידיים ושל צורות גיאומטריות ומדדו את תגובת הנוירונים. התגובה החזקה והמהירה ביותר, ובמספר רב יותר של נוירונים נמדדה כשקופי המקוק ראו תמונות של נחשים.

על פי החוקרים זיהוי אזור מוחי המתמחה בנחשים מאשש את ההשערה כי נחשים השפיעו על האבולוציה של הפרימטים בכלל, ושל מוח הפרימטים בפרט. אך חוקרים אחרים מזהירים כי עוד מוקדם לקפוץ למסקנות. ניסוי יחיד בקופי מקוק לא מספיק כדי להסיק מסקנות על פרימטים אחרים ובטח לא על אבותינו הקדומים. כמו כן יתכן כי האזור שהתגלה אחראי על תגובת פחד כללית – אחרי הכל בני אדם מגיבים במהירות זהה לסכנה מנחש, מאקדח או ממכונית נוסעת ואין ספק שהתגובה לשניים האחרים לא הופיעה בזכות ברירה טבעית.
קראו עוד

גאון עוטה שריון

חצאי קליפות קוקוס משמשים לחיקוי קול פרסות סוסים. התמנונים, שהם יצורים חכמים בהרבה ממה שחשבו, מצאו להם שימוש נוסף

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

תמנון משתמש בצדף וקליפה כבמגן

תמנון משתמש בצדף וקליפה כבמגן. צילום: Nick Hobgood, CC-BY-SA.

תְּמָנוּנִים ידועים ביכולתם לשנות במהירות את צבעם ואת צורתם וכך להשתלב בסביבתם או לאיים על אויביהם. גופם הרך והשרירי ושמונה הזרועות שלהם, שעליהן שורות של כפתורי הצמדה, מאפשרים להם להגיב לסביבתם בצורות מגוונות. הם מסוגלים קראו עוד

שנת הלוויתן

מפגש מקרי בין חוקרים לבין לוויתני ראשתן גילה כי הלוויתנים יכולים לישון שינה מלאה, מבלי לנשום

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו


חוקרים מבוהלים וראשתנים מנמנים. סרטון הווידאו מנציח את המפגש המתואר ברשומה בין חוקרי הלוויתנים לקבוצת ראשתנים. צילם לוק רנדל (Rendell), אחד מכותבי המאמר. להורדת הסרטון עם הקריאות המבוהלות של החוקרים לחצו כאן.

אף שיונקים ימיים – לוויתנים ודולפינים – נמצאים במהלך כל חייהם במים, הם חייבים לנשום אוויר. מאחר שהנשימה נמשכת גם בשעת השינה, היונקים הימיים היו טובעים לולא התפתחו בהם מנגנוני שינה ייחודיים. מחקרים שנערכו בשבי הראו כי במיני לוויתנים קטנים ודולפינים ישנות שתי מחציות המוח לסירוגין, וכי הם ישנים עם עין אחת פקוחה. בצורה זו מוחם זוכה לשינה שלה הוא זקוק, בעוד הם שומרים על רמת מודעות המאפשרת להם להתחמק מטורפים, לקיים קשרים חברתיים ולעלות לפני הים כדי לנשום. האמונה הרווחת היתה כי כל הלוויתנים ישנים בצורת שינה מחולקת זו, עד אשר מפגש מקרי בין חוקרי לוויתנים לקבוצה של ראשתנים (Physeter macrocephalus) שישנו שינה עמוקה ומלאה חשף מנגנון שונה לחלוטין.
קראו עוד

כריש חברתי

כרישים לימוניים צעירים לומדים זה מזה

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כריש לימוני.

כריש לימוני. צילום: Albert kok, CC-BY-SA.

אחת האמרות המפורסמות המיוחסות לאייזק ניוטון היא "אם ראיתי למרחוק, הרי זה משום שעמדתי על כתפי ענקים". ואם את זה אמר ניוטון, שהיה לא רק גאון אלא גם ידוע כאדם קשה, שמעולם לא התנדב לתת קרדיט לאחרים, מה נגיד אנחנו? בבירור, כמעט את כל מה שאנחנו יודעים למדנו מאחרים. ולא רק אנחנו: זה מכבר ידוע שבני האדם אינם היחידים שלומדים זה מזה. ממחקרים רבים התברר כי למידה חברתית קיימת בשוּרה של בעלי חיים, ולא רק פרימטים ובכלל יונקים, אלא גם עופות, דגים ואפילו חרקים. במחקר שפורסם במגזין המדעי Animal Cognition התבררה בפעם הראשונה למידה חברתית בסוג של חולייתנים שנחשבים כ"פרימטיביים" – דגי סחוס, וליתר דיוק, כרישים לימוניים.
קראו עוד

תזיזו ת'ישבן

זכרי אילנית אדומת עין מאיימים זה על זה על-ידי הרעדת ישבנם והענף עליו הם יושבים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

זכר אילנית אדומת עין

אילנית אדומת עין, זכר. צילום: courtesy of M. S. Caldwell.

אילניות אדומות עין (Agalychnis callidryas, שפירושו "נימפת יער יפהפייה ובוהקת") חיות סמוך לבריכות ונהרות ביערות הגשם של מרכז אמריקה ומקסיקו. הן מעבירות את יומן במנוחה, כשהן צמודות לחלקם התחתון של עלי חופת היער, ואת הלילה בציד חרקים.

בלילות עונת החיזור, שהיא העונה הגשומה (מסוף מאי עד נובמבר), נשמעים ברחבי יערות הגשם קולות צקצוק (chack). קולות אלה הם קריאותיהם של זכרי אילנית אדומת עין המנסים לפתות את הנקבות לבוא אליהם. קראו עוד