ארכיון תגים | התנהגות

ההולכים על ארבע

הלוקים בתסמונת אונרטאן הולכים על ארבע גם בגיל מבוגר

דינה וולודרסקי ונעם לויתן | גליליאו

משפחה ההולכת על ארבע

תצלום מתוך הסרט של ה-BBC "The Family That Walks on All Fours".

בשנת 2006 שידר ערוץ BBC2 תכנית בשם "The Family That Walks On All Fours". בתכנית דווח על משפחה טורקית בעלת תסמין נדיר במיוחד: במשפחה זו מבוגרים המשתמשים בכל ארבעת גפיהם כדי ללכת, בדומה לנבוכדנאצר בסיפור המוזכר בספר דניאל פרק ד'. אנשים אלה לוקים גם בפיגור שכלי, דיבורם מקוטע, אוצר המילים שלהם מצומצם והם אינם מודעים למקום או לזמן שבהם הם נמצאים. עם זאת, כישוריהם החברתיים נראים תקינים: הם חברותיים וסקרנים, ויכולים לענות על שאלות פשוטות ולעקוב אחר הוראות.

מאז אותה תכנית, נמצאו בברזיל ובעיראק משפחות נוספות הלוקות בתסמונת המוזרה, המכונה תסמונת אונרטאן (Unertan, על שם החוקר שדיווח עליה, פרופ' אונר טאן מטורקיה).
קראו עוד

מי נתן לסוכּי בינה?

האם זכרי ציפור הסוכי משתמשים באשליה אופטית כדי להיראות גדולים ומרשימים יותר?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

זכר סוכי בפתח סוכתו.

זכר סוכי בפתח סוכתו. צילום: sunphlo, CC-BY-NC-ND.

הסוּכּי היא ציפור שיר החיה באוסטרליה ובפפואה גיניאה החדשה. מצגי החיזור של זכרי הסוכי הם מהמרשימים ביותר בעולם החי. לא מדובר בציפורים גדולות או צבעוניות במיוחד, ואין להן ריקוד אופייני מלהיב או שירה מיוחדת. לא, כאשר זכר הסוכי מנסה להשיג לעצמו שידוך, הוא מסתמך על תכונה אחת לחלוטין: כישרון הבנייה והקישוט שלו. ציפורים אלו בונות מבנים מיוחדים שכל תכליתם היא להרשים את הנקבות. המבנים יכולים להיות בצורת סוכה (מכאן השם) או מעין שׂדֵרָה נטולת-גג, והם מסתיימים בחצר מקושטת, מרוצפת באבנים ובפריטים צבעוניים שונים, שבה הזכר מפגין את מצגי החיזור שלו. לכל אחד ממיני הסוכי מבנה המאפיין אותו, ונראה כי הנקבות מעדיפות להזדווג עם הזכרים שהקימו את המבנה המעוצב והמקושט ביותר.
קראו עוד

הקוף שקרא זאב

האם קופים מסוגלים לשקר?

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

קוף קפוצ'ין בברזיל.

קוף קפוצ'ין בברזיל. צילום: Kenny Ross, CC-BY-SA.

בעלי-חיים חברתיים רבים נוהגים להשמיע קריאות אזהרה כאשר הם מבחינים בטורף, דבר המניע את חבריהם לקבוצה לברוח ולהסתתר. תיאוריות רבות מתייחסות לקריאות האזהרה ומתמודדות עם השאלה האם הן מקנות יתרון כלשהו לפרטים המשמיעים אותן. והנה, ברנדון וילר (Wheeler) מאוניברסיטת סטוני-ברוק שבארצות הברית העלה שאלה שונה לגמרי: האם בעלי-חיים משתמשים בקריאות אזהרה כשיטת רמייה?
קראו עוד

לרצח בקעו

גוזל ציפור האוביל דואג לעצמו לתנאי מחיה אידאליים בקן הפונדקאי: הוא הורג את שכניו

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

קרסי המקור של גוזל אוביל.

קרסי המקור של גוזל אוביל. צילום מתוך: Biol. Lett. 8, 241-244 (2011), CC-BY.

במחילה באדמה גוזל קטן בוקע מביצתו אל תוך חושך מוחלט. הוא לא יודע זאת, אך הוא אינו הגוזל הראשון המאכלס את הקן התת-קרקעי: גוזל גדול יותר, שבקע זמן מה לפניו, מחכה לו באפלה. הגוזל הגדול הוא רוצח המצויד בשני קרסים אימתניים שבולטים ממקורו. כעבור דקות הוא נכנס לפעולה: בחסות האפלה הוא מתביית על הגוזל הקטן, ובתנועות הנראות לא אופייניות לגוזל קירח הנראה כה חסר ישע הוא תופס את קורבנו, פותח וסוגר את מקורו מטיל האימה על הגוף הקטן ומטלטל אותו.

את תרחיש האימה הזה צילמו, בצבעי השחור-לבן של מצלמת תת-אדום, קלייר ספוטיזווד (Spottiswoode) מאוניברסיטת קיימברידג' באנגליה וירוּן קוֹרפאר (Koorevar) מ-E.C.O. Logisch בהולנד. בסרטון נראה גוזל של שרקרק זעיר (Merops pusillus, גם "שרקרק קטן") המותקף על ידי אחיו החורג – גוזל של אוביל (Indicator indicator): קראו עוד

צעדים ראשונים

גידול דגים מחוץ למים גרם לשינויים ששיפרו את יכולת ההליכה שלהם – ושפך אור על המעבר האבולוציוני מהים ליבשה

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

רב סנפיר סנגלי שוחה

רב סנפיר סנגלי (Polypterus senegalus) שוחה. צילום: Antoine Morin.

אם תתבקשו לדמיין דג ולמנות את התכונות שלו, ככל הנראה הליכה היא לא התכונה הראשונה (או העשירית) שתמנו. למרות זאת, אנחנו והחולייתנים האחרים החיים ביבשה חבים את קיומנו לדגים בעלי יכולת הליכה. הדגים שיכלו להלך באמצעות סנפיריהם על הקרקעית, ואולי אף עלו לזמן קצר ליבשה, היו אלו שמהם התפצלה לבסוף שושלת הדגים שהתפתחה לחולייתנים בעלי הגפיים – הטטרפודים (Tetrapods, "בעלי ארבע רגליים").
קראו עוד

תמרונים מסמרי שיער

שערות זעירות על כנפי עטלפים מסייעות ליכולת התמרון המדהימה שלהם

נעם לויתן | גליליאו

נשפון (Corynorhinus townsendii).

נשפון (ממין שלא שימש במחקר). צילום: Bureau of Land Management, מתוך: ויקימדיה.

עטלפים הם היונקים היחידים המסוגלים לעוף בכוחות עצמם, עובדה שתרמה ככל הנראה לכך שכחמישית ממיני היונקים הם עטלפים. התמרונים האוויריים שהעטלפים מבצעים במהלך מעופם, כגון שינויי כיוון פתאומיים או ריחוף במקום, מעוררי השתאות ומתעלים על יכולותיה של כל ציפור. הכנפיים המעניקות לעטלפים את היכולת לעוף ולבצע את כל הפעלולים האלו התפתחו מהיד, והן מורכבות מקרום תעופה המחבר בין האצבעות.
קראו עוד

ציפורי קרב

מגלנים קדומים נאבקו באמצעות כנפיים המותאמות לצורך לחימה.

מגלנים קדומים נאבקים באמצעות כנפיהם. איור: Nicholas Longrich/Yale University.

עצמות מאובנות של מגלנים מצביעות על כך שעופות אלה השתמשו בכנפיהם כדי לחבוט ביריבם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

בשנת 1977, סטורס אולסון (Olson) מהמוזאון לטבע בוושינגטון מצא כמה עצמות כנף של מַגְלָן – עוף מים – במערה בג'מייקה. במבט ראשון העצמות נראו מעוותות: המטאקרפוס – "עצמות המסרק" שבכף היד, שאצל העופות מאוחות לכדי עצם אחת – היתה גדולה בהרבה מהמקובל אצל עופות דומים, חלולה ובעלת דופן עבה, וצורתה מעוקלת. גם עצמות הגומד, החישור ושורש כף היד נראו שונות. ככל הנראה, חשב אולסון, סבלה הציפור מבעיה התפתחותית כלשהי. אך עצמות כנף נוספות שנתגלו, בעלות אותה צורה, הוכיחו שטעה. המוזרות אינן סימן של בעיה, אלא העידו לדעתו על התאמה מיוחדת של ציפור זו. איזו התאמה? במאמר שהתפרסם במגזין Proceedings of the Royal Society B, מציעים אולסון ועמיתו ניקולס לונגריץ' (Longrich) תשובה מעניינת במיוחד.
קראו עוד

מצפן לשועלים

חוקרים מציעים ששועלים משתמשים בשדה המגנטי של כדור הארץ בשעת ציד

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אם אתם נוהגים לצפות בסרטי טבע, ייתכן שראיתם את הסצנה המרשימה הזו: שועל אדמדם פוסע בשדה מכוסה שלג, מטה את ראשו ימינה ושמאלה, ואז נעצר וקופץ פתאום בתנועה מסוגננת לתוך השלג, ראשו לפנים. כשהוא יוצא מבצבצת מפיו הסיבה לתרגיל האקרובטי הזה – עכבר חסר מזל.

איך מצליח השועל לקבוע בדיוק כזה את המקום שבו נמצא העכבר? ברור כי חוש השמע משחק כאן תפקיד נכבד, אך מאמר שפורסם במגזין Biology Letters מציע כי השועלים נעזרים גם ב"חוש שישי" – היכולת לכוון את עצמם לפי השדה המגנטי של כדור הארץ.
קראו עוד

ביצת ההפתעה של הנמייה התרבותית

העברה ישירה של מסורות התנהגותיות בקרב נמיות

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

נמיות מפוספסות

נמיות מפוספסות. צילום: John Iglar, CC-BY-SA.

זה שנים ידוע כי תרבות – העברה של מסורות נלמדות מדור לדור ובין פרטים מאותו דור – אינה ייחודית לאדם. מחקרי שדה על פרימטים ולווייתנאים הראו כי לאוכלוסיות שונות יש רפרטואר שונה של התנהגויות, וניסויים בשבי הראו העברה של התנהגויות נלמדות בין פרטים. אחת הדוגמאות הנודעות ביותר היא מסורת נלמדת ומועברת של שטיפת בטטות במי ים על-ידי קופי מקוק יפני ("קופי שלג"). עם זאת, עדויות ישירות להעברת מסורות באוכלוסיות-בר עדיין נדירות.

והנה, מחקר שפורסם במגזין Current Biology מוסיף מידע חשוב בנושא. קראו עוד

לך אל הנמלה עכביש

עכביש קפצן מתגונן מפני עכביש טורף – על ידי מגורים בסמוך לנמלה טורפת

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

עכביש יורקן מתכונן לאכילת עכביש פינטלה

יורקן מתכונן לאכילת פינטלה. צילום: courtesy of Ximena Nelson & Robert Jackson.

אין מה לקנא בעכביש הקפצן פינטלה פיאטנסיס (Phintella piatensis). כרוב העכבישים ממשפחת הקופצניים גם פינטלה הוא עכביש קטן וחמוד למראה, שאינו טווה רשתות אלא מתגורר בקן עשוי קוּרים הדומה לגולם של פרפר. אך לפינטלה יש בעיה המיוחדת לו: הוא נאלץ להתמודד עם שני מיני טורפים עיקריים, כל אחד מהם נראה מאיים ומסוכן יותר מהאחר.
קראו עוד