Tag Archive | דגים

סלמון מהונדס גנטית נמכר בקנדה

סַלְמוֹן לָכִיס מהונדס גנטית וסלמון לכיס רגיל

סַלְמוֹן לָכִיס מהונדס גנטית (הגדול) וסלמון לכיס רגיל. צילום: © AquaBounty.

הסלמון המהונדס גנטית של חברת אקווה-באונטי, שכתבתי עליו כאן לפני שנתיים, נמכר בקנדה. לאחר 25 שנים של התמודדות עם עודף רגולציה מכרה החברה ללקוחות הקנדיים כ-4.5 טון (4,535 קילוגרם) של בשר הסלמון המושבח במחיר שוק: 5.30 דולר אמריקני לפאונד (0.45 קילוגרם). זה המקרה הראשון, ונקווה שלא האחרון, שבו בעל חיים מהונדס גנטית נמכר בשוק החופשי למאכל

למידע נוסף על דג הסלמון של חברת אקווה-באונטי קראו את הרשומה המקורית

מודעות פרסומת

סלמון הספק

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר לראשונה שיווק של דגי סַלְמוֹן מהונדסים גנטית למאכל. זה מוצר המזון הראשון מבעל חיים שהושבח בהשבחה מדייקת באמצעות הנדסה גנטית

נעם לויתן | מדע גדול בקטנה

סַלְמוֹן לָכִיס מהונדס גנטית וסלמון לכיס רגיל

סַלְמוֹן לָכִיס מהונדס גנטית (הגדול) וסלמון לכיס רגיל. צילום: © AquaBounty.

לאחר כמעט 20 שנים של בדיקות בטיחות והליכים אחרים הצליחו בחברת אקווה-באונטי (AquaBounty) ממסצ'וסטס להתקדם במעלה זרם הבירוקרטיה ולקבל ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את האישורים הדרושים לשיווק הסלמון המושבח שלה. ההמתנה הארוכה וההשקעה הכספית העצומה בדגים המושבחים הביאו את החברה לסף פשיטת רגל, אך היא הצליחה להישאר עם הראש מעל המים וכעת אולי תתחיל להרוויח מהפיתוח שלה.

הדג של חברת אקווה-באונטי – הקרוי סלמון AquAdvantage – הוא סַלְמוֹן לָכִיס ("סַלְמוֹן אַטְלַנְטִי", Salmo salar) שהונדס גנטית כך שיגדל במהירות כפולה מסלמון רגיל שגדל בחוות דגים. כלומר, הדג המושבח מגיע לגודל המתאים לשיווק בתוך מחצית מהזמן הנדרש לסלמון לָכִיס שלא הושבח – בתוך שנה וחצי במקום כשלוש שנים.
קראו עוד

הפעלה חשמלית

הצלופח החשמלי מכריח את טרפו לחשוף את מיקומו "בשלט רחוק"

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

צלופח חשמלי וטרפו

צלופח חשמלי וטרפו. צילום: © Kenneth Catania.

מה יעשה דג קטן כשהוא רואה דג גדול מתקרב אליו? ינסה לברוח, מן הסתם, ואולי יתחבא בין סלעים בקרקעית הים, ישב שם בשקט ולא יזוז עד שהסכנה תחלוף. זו אסטרטגיה טובה נגד רוב הדגים, אבל לא נגד כולם. ישנו דג אחד המסוגל לשלוט מרחוק בדגים אחרים. הוא מסוגל לגרום להם לזוז נגד רצונם, וכך לחשוף את מיקומם.
קראו עוד

חיים בהילוך מהיר

הזקן והדג

דג אפריקאי קצר חיים מאפשר לחקור את הגנטיקה של הזדקנות האדם ושל מחלות זקנה

בסוואנות של מוזמביק וזימבבואה שבאפריקה חי דג קטן את כל ימיו בבריכות עונתיות, שלוליות, שמתקיימות רק למספר חודשים. במהלך העונה הגשומה נקווים מי הגשמים, ממלאים שקעים בקרקע, מציפים שטחים ויוצרים שלוליות, שישובו ויתייבשו במהירות כעבור כמה חודשים בעונה השחונה. לפני התייבשות מקווי המים הזמניים מטיל הדג ביצים בנות קיימא – ביצים המסוגלות לשרוד בתנאי יובש חודשים ואף שנים – וקובר אותן בקרקעית השלולית. עם תחילת עונת הגשמים והתמלאות של מקווי המים בוקעים מביצים אלו דגיגים צעירים החייבים להספיק לגדול, להתבגר מינית ולהתרבות לפני שובה של העונה השחונה.

אכן, ככל הנראה בשל אופיים הזמני של מקווי המים התפתחה אצל הדג – הקרוי נוֹתוֹבּרַאנק פוּרזֵרִי (Nothobranchius furzeri) ושמכונה פשוט דג קִילִי – תוחלת חיים קצרה. קראו עוד

הימים הראשונים של יחסי מין מלאים

מאובני דגים מלפני מאות מיליוני שנים מראים כי הם היו בין הראשונים שקיימו יחסי מין מלאים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

סרטון אנימציה המשחזר הזדווגות של מיקרוברכיוס.

רוב הדגים והדו-חיים הקיימים כיום מתרבים באופן שונה מהאופן שבו אנחנו וחולייתנים אחרים מתרבים. ניסיונות ההתרבות שלנו כוללים לשמחתנו הזדווגות, מאחר שההפריה אצלנו היא פנימית. כלומר, הביצית ותאי הזרע נפגשים ומתלכדים בתוך גוף הנקבה. לעומתנו רוב הדגים מתרבים בהפריה חיצונית – הנקבה מטילה תאי ביצה רבים למים והזכר מפריש מעליהם את זרעו. עם זאת על פי מחקר שפורסם במגזין Nature, אם נחזור מאות מיליוני שנים בזמן נגלה כי הפריה פנימית לאחר יחסי מין הכוללים חדירה, התפתחה כבר במחלקה של דגים קדומים הקרויים פְּלַקוֹדֶרמים.
קראו עוד

שילוש – שלושה שהם אחד

איחוד משפחתי: שלוש משפחות דגים שונות הן למעשה הזכרים, הנקבות והצעירים של משפחה אחת

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

שלושת מופעי דג הלווייתן. לרווה, זכר בוגר ונקבה צעירה.

שלושת מופעי דג הלווייתן. הלרווה (א), הזכר (ב) והנקבה (ג) נחשבו עד לשנת 2009 כחלק משלוש משפחות שונות של דגים. הלרווה (א) שויכה בעבר למשפחת "זנבי סרט" (Mirapinnidae) שנקראה כך על שם סנפיר הזנב הארוך המזכיר בצורתו סרט או רצועה. לזכר (ב) הבוגר חוטם גדול ולכן שם המשפחה אליה הוא שויך בעבר הוא "גדולי חוטם" (Megalomycteridae). לנקבה (ג) הצעירה ראש המזכיר לווייתן ומכאן שם המשפחה "דגי לווייתן" (Cetomimidae).
תצלום לרווה: יאסוהירו מוריטה (Morita). תצלום זכר: דייויד ג'ונסון (Johnson). תצלום נקבה: ברוס רוביזון (Robison). תצלומים מתוך: Biol. Lett. 5, 235-239 (2011), CC-BY.

במעמקי הים, בעומק של 1000 מטרים ויותר, קיימות שתי משפחות דגים הנראות שונות לחלוטין זו מזו. משפחה אחת היא של "דגי לווייתן" (Cetomimidae, "דמוי לווייתן") שגופם, כפי ששמם מרמז, מזכיר בצורתו את גוף הלווייתן. כמו לדגי מעמקים רבים עיניהם של דגי הלווייתן קטנות, פיהם גדול והם חסרי קשקשים; כמו כן קו הצד שלהם – שורת איברי חישה לאורך צדי הדג המאפשרים לו לחוש בתנודות במים – מחורץ. כל דגי הלווייתן שנצפו עד כה הן נקבות בוגרות, מעולם לא נמצאו זכרים או צעירים. משפחת דגי העומק השנייה היא של "גדולי חוטם" (Megalomycteridae) – דגים קטנים בעלי קשקשים, פה קטן, עצמות לסת מאוחות וחוטם גדול, שכולם זכרים בוגרים.
קראו עוד

קצרצרים: טוב מראה עיניים

גיל הבגרות המינית של דגי סֵיפָן מושפע מהופעתם של זכרים בקבוצה

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

זכר סייפן "חתיך"

זכר סייפן "חתיך". צילום: © Dr. Craig Walling, University of Exeter.

קבוצת מדענים מאוניברסיטאות אקסטר וגלאזגו גילו כי גיל הבגרות המינית של דגי סֵיפָן מצוי (Xiphophorus hellerii) מושפע ממראם החיצוני של זכרים בוגרים בקבוצה. דגי סייפן הם דגי נוי טרופיים פופולריים, שמוצאם במרכז אמריקה. לזכרי סייפן בוגרים יש תוספת מוארכת, דמוית חרב סַיִף, בחלקו התחתון של סנפיר הזנב. תוספת זו היא מקור שמם בעברית (וגם באנגלית: Swordtail – זנב-חרב). העיטור דמוי החרב גורם לזכרים להיראות גדולים ומושכים יותר בעיני הנקבות.

במחקר, שפרסמו קרייג וולינג (Walling) ועמיתיו במגזין Biology Letters של החברה המלכותית, מתואר כי נקבות סייפן שראו זכרים בעלי "חרבות" מרשימות הגיעו לבגרות מינית עד ארבע חודשים מוקדם יותר מנקבות שלא ראו זכרים כאלה. בניגוד לנקבות, זכרים צעירים שראו זכרים בוגרים בעלי "חרבות" ארוכות התבגרו מאוחר יותר מאלה שראו זכרים בעלי עיטורים פחות מרשימים. השינוי בעיתוי הבגרות המינית לפי איכות הזכרים בסביבה מאפשר לנקבות להבטיח כי ימצאו בני זוג מוצלחים, ולזכרים – לעכב את התבגרותם לזמן שבו לא יאלצו להתחרות בזכרים מושכים יותר.

מחקרים קודמים הראו כי במינים רבים, ובהם כמה יונקים, הסביבה החברתית מסוגלת להשפיע על גיל הבגרות המינית באמצעות אותות כימיים מפרטים אחרים בסביבה. כדי למנוע השפעה כזו החזיקו וולינג ועמיתיו בדגים הבוגרים והצעירים במכלים נפרדים, כך שיכלו לראות אלה את אלה, אך לא להעביר חומרים או להשתמש בחושים אחרים מלבד חוש הראיה כדי להגיב זה על נוכחותו של זה. למרות ההפרדה, נמצא הבדל גדול בגיל הבגרות המינית של סייפנים צעירים בנוכחות זכרים בוגרים בעלי חרבות ארוכות ובהיעדר זכרים כאלה, ומכך הסיקו החוקרים כי אותות חזותיים בלבד מספיקים כדי לשנות את קצב ההתפתחות המינית ולאפשר בכך אסטרטגיית רבייה מוצלחת.
קראו עוד

%d בלוגרים אהבו את זה: