ארכיון תגים | גליליאו

מעשה מרכבה: תולעת מעיים נפוצה הדביקה אדם בסרטן שלה

תאים סרטניים מטפיל נפוץ התפשטו בגופו של אדם חולה איידס וגרמו לגידולים ממאירים. זה המקרה הראשון הידוע של העברת מחלת הסרטן מטפיל לאדם

תצלום מיקרוסקופ של שרשור ננסי

שַׁרְשׁוּר נַנָּסִי (Hymenolepis nana). תצלום מיקרוסקופ. צילום: Tomas De la Rosa, CC-BY-SA.

לפני כשלוש שנים, בינואר בשנת 2013, התאשפז אדם בן 41 בבית חולים בעיר מֵדֵיִין (Medellín) שבקולומביה, לאחר שסבל במשך מספר חודשים מחום, מתשישות, משיעול ומאובדן משקל. סריקות CT שנערכו לאיש גילו גידולים במקומות רבים בגופו – בריאות, בכבד, ביותרת הכליה ובבלוטות לימפה שונות. כמו כן, בבדיקות צואה התגלו ביצים של שַׁרְשׁוּר (תולעת סרט) נַנָּסִי – תולעת שטוחה טפילית מהמין Hymenolepis nana החיה במעיים ושאורכה לא עולה על 40 מילימטרים.
קראו עוד

מנת מלריה עם נגיעות לימון

טפיל המלריה מפיק ריח לימוני, ככל הנראה כדי למשוך יתושים

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

יתושת אנופלס בזמן ארוחה ולימון

מלריה, או קדחת הביצות כפי שכינו אותה החלוצים (שרבים מהם מתו ממנה), היא אחת המחלות העתיקות והקטלניות ביותר שידעה האנושות. מדי שנה נדבקים במלריה יותר מ-200 מיליון בני אדם וכ-300 אלף אנשים מתים ממנה. רוב מקרי המוות הם ביבשת אפריקה: על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO) כל דקה מת באפריקה ילד ממלריה.
קראו עוד

הנוצות של כולנו

חלק גדול מהגנים האחראים על בניית נוצות הציפורים קיימים כמעט בכל בעלי החוליות. כן, הם מסתתרים אפילו בתוכנו

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

אוח מצוי ואדם

אוח מצוי (מימין). צילום: John Haslam, CC-BY. תמונה משמאל: © אוהד חורי.

במהלך השנים האחרונות עברו הדינוזאורים שינוי מהותי. כלומר, הדינוזאורים כמובן לא השתנו – אבל אנו רואים אותם בצורה אחרת. אם פעם חשבנו עליהם כעל לטאות מפלצתיות בעלות "דם קר" (טמפרטורת גוף התלויה בסביבה) ועור קשקשי, היום אנו יודעים שלרבים מהם היו נוצות, וגם ש"הדם הקר" כבר אינו בקונצזוס. מעטֶה רך (ואולי אף צבעוני?) של נוצות חמימות בהחלט משנה את הדימוי הקר והמפחיד של הדינוזאורים, ולא כולם מרוצים מכך (הבמאי של הסרט החדש בסדרת "פארק היורה", למשל, כבר הודיע בטוויטר שבסרט שלו לא יהיו נוצות).

אך העובדה נותרת בעינה – נוצות התגלו ביצורים שחיו עשרות מיליוני שנים לפני הופעת הציפורים, ולפחות חלקם בבירור לא יכלו לעוף (תארו לעצמכם את הטי-רקס מנסה להתרומם מהקרקע בעזרת גפיו הקדמיות הקצרצרות). עובדה זו מעלה את השאלות – עד כמה קדומות הנוצות? ועד כמה קדום המנגנון שאחראי על יצירתן?
קראו עוד

הוצאת דֶבֶר מהקשרו

בניגוד למה שאולי שמעתם בשנה האחרונה על דֶבֶר, המוות השחור לא הופץ על ידי גרבילים, אלא מדובר במגפה נוספת של דיווחים שגויים שהופצו על ידי התקשורת

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

המוות

המוות. איור: Incry, CC-BY-SA.

לפני חודשים ספורים הסתובב סיפור מעניין באתרי אינטרנט, בעיתונים, בתוכניות חדשות ועוד, שלפיו נעשה עוול נורא לחיה תמימה, שהואשמה על לא עוול בכפה. החיה היא חולדה, והפשע שבו היא הואשמה הוא הריגתם של מיליוני אנשים בסדרת מגפות של מחלת הדבר בימי הביניים ולאחריהם, שזכו – ולא בכדי – לכינוי "המוות השחור". התפישה המקובלת אכן ראתה בחולדות את מפיצות המחלה, אך זוהי, כך על פי הסיפור, טעות – האשמים האמיתיים הם מכרסמים בעלי יחסי ציבור טובים בהרבה, שנראים לרובנו, או לפחות נראו עד עכשיו, כבעלי חיים חמודים ותמימים: הגֶרבּילים.

אך האם הסיפור הזה נכון? האם באמת הגרבילים, ולא החולדות, אשמים במוות השחור? במילה אחת – לא. בשתי מילים – לא לגמרי. כלומר, הסיפור, כרגיל, מסובך יותר ממה שנראה ממבט ראשון. וככל הנראה, במקרה זה, רוב העיתונאים שהפיצו את הסיפור לא טרחו לתת בו מבט שני, וצמצמו אותו לכותרת קצרה וקליטה – אבל למרבה הצער, מוטעית.
קראו עוד

הנדסה גנטית של עובּרי אדם: הדרך ארוכה היא ורבה

חוקרים סינים דיווחו לראשונה כי ערכו את הגנים של עוברי אדם, אם כי לא בהצלחה יתרה

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

הפריה חוץ-גופית בשיטת ICSI (הזרקת זרע ציטופלזמטית) ואיור DNA

לפני כמה חודשים החלו לרוץ שמועות בקהילה המדעית כי כמה קבוצות מחקר בארצות הברית ובסין עורכות ניסויים בעריכה גנטית של עובּרי אדם ועומדות לפרסם מאמרים מדעיים בנושא. גל השמועות גרם לכמה מדענים לקרוא להשעייתה של כל פעילות הקשורה לניסויים מסוג זה, אך בעת פרסום הקריאה מחקרה של אחת הקבוצות הסיניות – קבוצת מחקר בראשותו של ג'וּנג'יאו חואנג (Huang) מאוניברסיטת סוּן יַאט-סֶן – כבר הסתיים. החוקרים הסינים פרסמו את תוצאות מחקרם ב-18 באפריל 2015 בכתב עת מקוון ולא מוכּר במיוחד בשם Protein & Cell.
קראו עוד

כלי האבן העתיקים בעולם

תגלית חדשה מצביעה על כך שאבותינו החלו ליצור כלי אבן מוקדם בהרבה משחשבנו; המין הראשון שעשה זאת ככל הנראה לא היה שייך לסוג הומו, שאליו שייכים בני האדם

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

כלי אבן בתהליך חשיפה

כלי אבן בתהליך חשיפה. צילום: MPK-WTAP.

מתי החלו בני האדם להשתמש בכלים? כיום אנו מוקפים בכלים בכל רגע מחיינו: מכפית ועד למטוס סילון, כלים מעורבים כמעט בכל פעולה שאנו עושים. אין חברה אנושית שאינה תלויה בהם, וגם מעולם לא הייתה – שכן אבותיהם של בני האדם החלו להשתמש בכלים מיליוני שנה לפני שאנו, בני האדם המודרנים בני המין הומו ספיינס (Homo sapiens), הופענו על במת האבולוציה.

אם כך, השאלה הנכונה יותר היא: מתי החלו אבותיהם של בני האדם להשתמש בכלים? לכך, למרבה הצער, אין תשובה ברורה.
קראו עוד

השאיפה לאבולוציה של למארק

ז'אן בטיסט למארק היה הראשון שהציע הסבר אבולוציוני להתאמת יצורים לסביבתם ולרבגוניות בטבע. הוא הציג את רעיונותיו בשלושה ספרים. הכרך הראשון של הספר השלישי התפרסם בשנת 1815 – לפני 200 שנה

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

ז'אן בטיסט למארק דה מונה, האביר מלמארק על רקע DNA

משחר ההיסטוריה ניסו בני האדם להסביר את המגוון העצום של היצורים החיים בטבע ואת התאמתם המדהימה לסביבתם. האדם הראשון שהציע מנגנון אפשרי וטבעי שמסביר זאת היה ז'אן בָּטיסט פּייר אנטואן דה מוֹנֶה, האביר מלמארק (Lamarck). כמעט 60 שנה לפני שצ'ארלס רוברט דרווין (Darwin) ואלפרד ראסל וולאס (Wallace) הציעו את עקרון הברירה הטבעית כמנגנון לשינוי אבולוציוני – להשתנות מינים ביולוגיים ולהתאמתם לסביבה – הציג למארק את השערותיו בדבר המנגנונים המניעים את האבולוציה.
קראו עוד