ארכיון | תיק רפואי RSS for this section

בלי פניקה! בשר מעובד לא מסרטן כמו סיגריות

'הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן' הכריזה כי צריכת בשר מעובד מעלה את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכי בשר אדום "חשוד" כמסרטן, אך זו לא סיבה לבהלה ואין צורך להוציא את הבשר מהתפריט

נעם לויתן | מדע גדול בקטנה

[אנו מחלקים את העולם]

לדברים שגורמים לך סרטן

ולדברים שמרפאים סרטן

ולדברים שלא גורמים סרטן

אבל יש סיכוי שהם יגרמו סרטן בעתיד.

— מתוך השיר "הגדר" של טים מינצ'ין.

השבוע הכריזה [PDF] הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן (IARC) – זרוע של ארגון הבריאות העולמי (WHO) – כי היא מוסיפה את הבשר המעובד לקבוצת החומרים שהם מסרטנים ודאיים בבני אדם (קבוצה 1), לצד גורמים כגון אסבסט, קרינת שמש, עישון טבק ושתיית אלכוהול. כמו כן החליטה הסוכנות לכלול בשר אדום בקבוצה 2A – גורמים החשודים כמסרטנים סבירים באדם, לצד חומרים כמו סטרואידים וחומר הריסוס מלתיון.
קראו עוד

מודעות פרסומת

הנדסה גנטית של עובּרי אדם: הדרך ארוכה היא ורבה

חוקרים סינים דיווחו לראשונה כי ערכו את הגנים של עוברי אדם, אם כי לא בהצלחה יתרה

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

הפריה חוץ-גופית בשיטת ICSI (הזרקת זרע ציטופלזמטית) ואיור DNA

לפני כמה חודשים החלו לרוץ שמועות בקהילה המדעית כי כמה קבוצות מחקר בארצות הברית ובסין עורכות ניסויים בעריכה גנטית של עובּרי אדם ועומדות לפרסם מאמרים מדעיים בנושא. גל השמועות גרם לכמה מדענים לקרוא להשעייתה של כל פעילות הקשורה לניסויים מסוג זה, אך בעת פרסום הקריאה מחקרה של אחת הקבוצות הסיניות – קבוצת מחקר בראשותו של ג'וּנג'יאו חואנג (Huang) מאוניברסיטת סוּן יַאט-סֶן – כבר הסתיים. החוקרים הסינים פרסמו את תוצאות מחקרם ב-18 באפריל 2015 בכתב עת מקוון ולא מוכּר במיוחד בשם Protein & Cell.
קראו עוד

סדקים בשריון?

על אדם שעמיד להתפרצות איידס ועל הנגיף המשתנה שבגופו

שריון ירוי

שריון ירוי. צילום: curoninja, CC-BY-NC.

קאי ברדרס (Brothers) נדבק ב-HIV, הנגיף הגורם לאיידס, כבר בימיה הראשונים של המגפה – בשנת 1981. באותה תקופה עוד לא היו תרופות כנגד הנגיף ולכן הידבקות ב-HIV היתה גזר דין מוות. כעשר שנים לאחר שנדבקו חלו הנושאים את הנגיף בתסמונת הכשל החיסוני הנרכש (AIDS, איידס) . למרות זאת, עד היום – 30 שנים אחרי שנדבק לראשונה – לא הופיעו אצל ברדרס תסמינים כלשהם והוא בריא לחלוטין, אף שמעולם לא נטל תרופות נגד HIV.
קראו עוד

קצרצרים: לעצור את הנגיף

ריפוי גני כתחליף יעיל לחיסון (הכושל) נגד HIV-1

תא T מודבק בנגיפי HIV

תא T מודבק בנגיפי HIV (מסומנים בצהוב). צילום: NIAID, Public Domain.

חוקרים השתמשו בריפוי גני כדי להחדיר לקופים גנים הפועלים יחדיו לייצור נוגדן מיוחד שמוצלח ביותר ב"נטרול" HIV, הנגיף הגורם לאיידס. הנוגדן מסוגל למנוע ממגוון רחב של זני HIV, כולל זנים שידוע כי הם עמידים במיוחד לנוגדנים, להקשר לתאי הגוף ולחדור אליהם (בדומה לתרופות מסוג מעכבי חדירה). נוסף לכך הנוגדן גורם למערכת החיסון להשמיד תאים שכבר נדבקו ב-HIV.

החוקרים, מתיו גרדנר (Gardner) ממכון סקריפס בפלורידה ועמיתיו, החדירו את הגנים המקודדים לנוגדן לתאי שריר של קופים. הם עשו זאת באמצעות נגיפים ממשפחת האדנו-וירוסים, שהוזרקו לקופים והונדסו כך שלא יהיו פעילים כנגיף ולא יוכלו להתרבות אלא רק יחדירו לתאי הקופים גנים חדשים. הקופים שתאי השריר שלהם ייצרו והפרישו את הנוגדן החדש היו עמידים לחלוטין ל-HIV למשך לפחות 34 שבועות. הם לא נדבקו ב-HIV אף לאחר שקיבלו מספר עירויים שהכילו כמויות עצומות של הנגיף.

נגיפי HIV עוברים אבולוציה מהירה ולכן נוטים לפתח עמידות לטיפולים נגדם, עם זאת נראה כי הם לא יצליחו לעשות זאת בקלות נגד הנוגדן החדש. כמו כל הנגיפים, HIV הוא טפיל שחייב לחדור לתאים כדי להשתלט על המערכות שלהם ולהתרבות. לשם כך, הנגיף מסתייע במספר מולקולות, קולטנים, שנמצאות על פני התאים. הנוגדן המיוחד מחקה שתי מולקולות כאלו (CD4 ו-CCR5) וכדי לפתח עמידות לנוגדן ולחמוק ממנו הנגיף יצטרך לעבור מוטציה כך שלא יקשר אליהן יותר או שיקשר אליהן בצורה חדשה. מאחר שמדובר במולקולות שחיוניות לחדירת HIV לתאים הסיכוי כי יופיעו אצלו מוטציות כאלו לא גדול.

תוצאות המחקר נראות מבטיחות, אך הוא נעשה על כמות קטנה ביותר של קופים ויש לחזור עליו עם כמות גדולה בהרבה של קופים. כמו כן, לא נבדק האם הטיפול מגן מהדבקה ב-HIV כשנחשפים לנגיף בדרך הנפוצה ביותר, במגע בין נוזל מדבק לרקמה רירית, ולא באמצעות עירוי ישירות לוריד.
קראו עוד

חיים בהילוך מהיר

הזקן והדג

דג אפריקאי קצר חיים מאפשר לחקור את הגנטיקה של הזדקנות האדם ושל מחלות זקנה

בסוואנות של מוזמביק וזימבבואה שבאפריקה חי דג קטן את כל ימיו בבריכות עונתיות, שלוליות, שמתקיימות רק למספר חודשים. במהלך העונה הגשומה נקווים מי הגשמים, ממלאים שקעים בקרקע, מציפים שטחים ויוצרים שלוליות, שישובו ויתייבשו במהירות כעבור כמה חודשים בעונה השחונה. לפני התייבשות מקווי המים הזמניים מטיל הדג ביצים בנות קיימא – ביצים המסוגלות לשרוד בתנאי יובש חודשים ואף שנים – וקובר אותן בקרקעית השלולית. עם תחילת עונת הגשמים והתמלאות של מקווי המים בוקעים מביצים אלו דגיגים צעירים החייבים להספיק לגדול, להתבגר מינית ולהתרבות לפני שובה של העונה השחונה.

אכן, ככל הנראה בשל אופיים הזמני של מקווי המים התפתחה אצל הדג – הקרוי נוֹתוֹבּרַאנק פוּרזֵרִי (Nothobranchius furzeri) ושמכונה פשוט דג קִילִי – תוחלת חיים קצרה. קראו עוד

הוצא מהקשרו: שקרים, תשעים ושניים אחוזים וסטטיסטיקה

חולדת מעבדה

המתנגדים לניסויים בבעלי חיים טוענים כי לפי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) "92% מהניסויים שעבדו בהצלחה על בעלי חיים נכשלים בשלב של ניסויים על בני אדם". לדבריהם, נתון זה מוכיח את חוסר יעילותם ונחיצותם של ניסויים בבעלי חיים. אך טענה זו נסמכת על חוסר הבנה של המורכבות הרבה של תהליכים ביולוגיים ושל המחקר הרפואי ועל הצגה מסולפת של הנתון. ברשומה הבאה פרופ' רובין לאבל-באדג' (Lovell-Badge) מראה כי:

  • אחת המטרות העיקריות של ניסויים בבעלי חיים היא לבדוק את בטיחות התרופות.
  • ניסויים בבעלי חיים מונעים מ-36% מהתרופות הפוטנציאליות לעבור לשלב הניסויים בבני אדם. הם מונעים מצב בו בני אדם יקבלו תרופות שסביר כי ירעילו אותם. ניתן לראות את הצלחתם בכך שזה למעלה משלושים שנה שאף אחד לא מת בניסוי קליני ראשוני בבריטניה.
  • רוב התרופות נפסלות בניסויים קליניים בשלבים מתקדמים (שלב 2 ו-3). ועדיין, ניסויים קליניים ראשוניים (שלב 1, שבודקים את בטיחות התרופה בבני אדם והמינון המתאים שלה) חשובים והכרחיים, וכמוהם גם ניסויים פרה קליניים בבעלי חיים.

קראו עוד

ההולכים על ארבע

הלוקים בתסמונת אונרטאן הולכים על ארבע גם בגיל מבוגר

דינה וולודרסקי ונעם לויתן | גליליאו

משפחה ההולכת על ארבע

תצלום מתוך הסרט של ה-BBC "The Family That Walks on All Fours".

בשנת 2006 שידר ערוץ BBC2 תכנית בשם "The Family That Walks On All Fours". בתכנית דווח על משפחה טורקית בעלת תסמין נדיר במיוחד: במשפחה זו מבוגרים המשתמשים בכל ארבעת גפיהם כדי ללכת, בדומה לנבוכדנאצר בסיפור המוזכר בספר דניאל פרק ד'. אנשים אלה לוקים גם בפיגור שכלי, דיבורם מקוטע, אוצר המילים שלהם מצומצם והם אינם מודעים למקום או לזמן שבהם הם נמצאים. עם זאת, כישוריהם החברתיים נראים תקינים: הם חברותיים וסקרנים, ויכולים לענות על שאלות פשוטות ולעקוב אחר הוראות.

מאז אותה תכנית, נמצאו בברזיל ובעיראק משפחות נוספות הלוקות בתסמונת המוזרה, המכונה תסמונת אונרטאן (Unertan, על שם החוקר שדיווח עליה, פרופ' אונר טאן מטורקיה).
קראו עוד

%d בלוגרים אהבו את זה: