ארכיון | תיק רפואי RSS עבור מקטע זה

אבעבועות הקוף: סיכום הידוע עד 6.6

פרטים שהתגלו על המחלה בעקבות התפרצותה מחוץ לאפריקה, מלמדים שתסמיניה שונים מאלו שמתוארים בספרי הלימוד, ושאולי היא הגיעה למערב לפני חודשים רבים. אולם עוד אפשר לעצור אותה, בעזרת הסברה לכלל האוכלוסייה, לרופאים ולקבוצות סיכון

נעם לויתן | פורסם ב-06/06/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיקי נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף, שבודדו מחולה באוסטרליה, מאי 2022. מקור צילום: Euro Surveill. 27, 2200411 (2022), CC BY.

מאז שפרסמתי את הרשומה לקהל הרחב על סטיגמה ואבעבועות הקוף [1] התפרסמו כמה מאמרים על ההתפרצות באירופה ובארצות הברית, וכן מידע גנטי מעניין.

נראה שהמקרים – מחוץ לאזורים באפריקה שבהם המחלה אנדמית, כלומר נוכחת באופן טבעי ושגרתי – קשורים ללפחות שתי התפרצויות שונות. המידע שמצטבר על ההתפרצות מראה שהנגיף אולי מסתובב מחוץ לאפריקה כבר כמה חודשים, או אף שנים, כמו כן, מתברר שהמחלה לאו דווקא קלה לזיהוי.

מאז מאי השנה, כשהעולם המערבי נזכר – באיחור רב – להתעניין באבעבועות הקוף, ועד פרסום הרשומה התגלו 1011 מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ למרכז אפריקה ומערבה [2]. זו הפעם הראשונה שישנם חולים בכמה יבשות בו-זמנית: אירופה, אמריקה הצפונית והדרומית, המזרח התיכון ואוסטרליה. מרבית החולים נדבקו אף שלא שהו לאחרונה באפריקה, ולא ידוע על מגע ביניהם לבין חולים ידועים. זו גם הפעם הראשונה שמדווחים מקרים של המחלה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, שאקרא להם גברים סמב"ה (סקרנים, מתנסים, ביסקסואלים והומוסקסואלים).

שניים מהמקרים התגלו בישראל [3]. למרות זאת, לפי אתר משרד הבריאות יש בישראל רק מקרה אחד מאומת ועוד מקרה אחד חשוד [4]. גם האתר של המשרד עם שאלות ותשובות על המחלה [5] לא מעודכן, ומציג מידע שאף עלול להטעות אנשי מקצוע ואנשים מן השורה לגבי המחלה. כך שאיני יודע כמה מקרים באמת יש בישראל, אם יודעים עליהם וכיצד מנסים לאתר אותם, ולכן רשומה זו לא כוללת התייחסות למקרים בארץ.
קראו עוד

על גאווה, אבעבועות הקוף ודעה קדומה

ההתפרצות האחרונה של המחלה במערב העלתה את הצורך למצוא דרך לספק מידע בריאותי חשוב לכלל האוכלוסייה, ובעיקר לקבוצות שהמחלה משפיעה עליהן במיוחד. וכל זאת בלי ליצור סטיגמה שתזיק הן לקבוצות מוחלשות והן למאבק באבעבועות הקוף

נעם לויתן | פורסם ב-30/05/2022

תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים של חלקיק נגיף (ויריונים) של אבעבועות הקוף. תמונה: CDC/Cynthia S. Goldsmith, Public Domain.

ב-7 במאי 2022 דיווחה הסוכנות הבריטית לביטחון בריאותי (UKHSA) על מקרה של אבעבועות הקוף באדם שחזר לאחרונה מניגריה. המחלה אינה חדשה. הנגיף הגורם לה נמצא באופן טבעי במרכז אפריקה ובמערבה, ומדי פעם מתרחשות שם התפרצויות שנגרמות בעיקר מהדבקה של בני אדם על ידי חיות. בישראל המקרה הראשון, ועד מאי השנה גם היחיד, של אבעבועות הקוף התגלה ב-2018, בישראלי ששב מניגריה.

מאז הדיווח על המקרה בבריטניה, התגלו עוד כמה מקרים של אבעבועות הקוף מחוץ לאפריקה, אצל אנשים שלא היו קשורים למקרה הראשון ובמרבית המקרים גם לא אלה לאלה. אותם אנשים גם לא ביקרו במדינות שבהן המחלה אנדמית, כלומר נוכחת בהן באופן טבעי ושגרתי. עד לכתיבת שורות אלה אותרו 472 חולים באבעבועות הקוף, ברחבי אירופה, באמריקות, באוסטרליה ובאסיה – כולל שני מקרים בישראל.
קראו עוד

בפרקים הבאים של אומיקרון

בקרוב יתחילו להגיע נתונים ראשוניים מהמחקרים על וריאנט קורונה החדש, ואיתם – ואפילו לפניהם – פרסומים מטעים בתקשורת. איך להתייחס לפרסומים?

נעם לויתן | פורסם ב-05/12/2012

חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2 (בוורוד) מגיחים מתא של אדם. תמונה: NIAID, NIH, Public Domain.

בתקשורת מתפרסמות בימים האחרונים טענות שונות, ולעתים סותרות, לגבי וריאנט קורונה החדש, B.1.1.529, המוכר יותר בשם אומיקרון.

על אף הטענות, בעיקר של חדשות 12 (N12 של שידורי קשת) שהראו במהלך המגפה שאסור לסמוך על הפרסומים שלהם, אין עדיין נתונים מהימנים על יעילות החיסון נגד אומיקרון; לא ידוע מה הסיכון של מחלימים להידבק בו; עוד לא יודעים אם הווריאנט מידבק יותר מווריאנט דלתא; וגם אין הערכות שהוא פחות, או יותר, מסוכן לבריאות הציבור. אנחנו רק יודעים שהוא מוגדר "וריאנט מעורר דאגה".


לסקירה על למה הוגדר כך, ומה ידוע ולא ידוע כרגע על הווריאנט, לפני שהתקבלו תוצאות מחקרים, קראו את הרשומה: "אומיקרון: וריאנט קורונה החדש"


המידע שנאסף על אומיקרון והנדבקים בו רק מתחיל להצטבר, ויש להתאזר בסבלנות עד שחוקרים ינתחו אותו ויוכלו לספר לנו אם אפשר להירגע או אם צריך להילחץ. אולם אי הוודאות לא מצדיקה פרסום של מידע – מלחיץ או מרגיע – שאינו מבוסס כלל.
קראו עוד

אומיקרון: וריאנט קורונה החדש

ארגון הבריאות העולמי הכריז שהווריאנט החדש, הקרוי גם B.1.1.529, "מעורר דאגה". עוד לא ידוע הרבה על הווריאנט ומדענים ברחבי העולם במירוץ להשלים את פערי המידע. מה ידוע ולא ידוע על אומיקרון? ועד כמה צריך לדאוג?

נעם לויתן | פורסם ב-01/12/2021

הדמיה ממוחשבת של חלקיקים נגיפיים של SARS-CoV-2. איור: NIAID, CC-BY

ביום שלישי, 23/11/2021, התוודע העולם לווריאנט חדש של נגיף קורונה בעל מוטציות רבות, שעלולות להשפיע על יכולתו להדביק או לחמוק ממערכת החיסון. כבר ביום שישי העניק ארגון הבריאות העולמי (WHO) לווריאנט החדש את השם "אומיקרון", האות ה-15 באלפבית היווני.

הארגון אף הגדיר את אומיקרון כ"ווריאנט מעורר דאגה" (VOC), בגלל ראיות ראשוניות שהראו שהוא עלול להעלות את הסיכון להדבקה חוזרת בקורונה, לעומת וריאנטים אחרים. זה רק וריאנט קורונה החמישי שהוגדר כ"מעורר דאגה" מאז תחילת המגפה, הגדרה השמורה לווריאנטים שנראה שהם מדבקים יותר, גורמים למחלה חמורה יותר, או מפחיתים את יעילותם של אמצעי הגנה מפניהם כגון חיסונים וטיפולים.

אומיקרון, הקרוי גם B.1.1.529, עורר דאגה בחוקרים בגלל מערך מוטציות, כלומר שינויים ברצף הגנטי, שהוא נושא, ומאחר שנראה שהוא מתפשט במהירות, ואפילו מצליח להתחרות בווריאנט דלתא. אולם נכון לכתיבת שורות אלה רוב הידוע על הווריאנט החדש של נגיף הקורונה SARS-CoV-2 הוא המוטציות שלו, שהשפעתן המלאה על תכונותיו אינה ודאית.
קראו עוד

עדיף להתחסן נגד קורונה מאשר לחלות בה

בניגוד לטענה בפוסט הוויראלי של אשרת קוטלר חיסון הוא הדרך הטובה ביותר להימנע מקורונה

נעם לויתן

אשרת קוטלר מפיצה פייק ניוז על החיסון נגד קורונה. מקור: צילומסך

ביום רביעי, 1 בספטמבר 2021, התחיל להסתובב ברשתות החברתיות פוסט של אשרת קוטלר שמצטט ידיעה מאתר המוכר כמקור לפייק ניוז. לכן, כצפוי, רובו המוחלט של הפוסט פייק ניוז בעצמו. מה נכון בפוסט? פורסמה טיוטת מחקר של קופת חולים מכבי, ובמחקר השוו בין קבוצת מחוסנים לקורונה, קבוצת מחלימים מקורונה וקבוצת מחלימים שגם חוסנה.

מה לא נכון? כל יתר הפוסט והסקת המסקנות בו.
קראו עוד

עלייתה של מגפת האיידס

לרגל 40 שנה לפרסום המאמר הראשון שתיאר מקרי איידס, רשומה מהעבר על ההיסטוריה של HIV ושל מגפת האיידס הקטלנית

נעם לויתן

המאמר שסימן את תחילתה של מגפת האיידס. מקור: MMWR 30 (1981), CDC, Public Domain.

היום לפני 40 שנה, ב-5 ביוני 1981 פרסמו הרופא הצעיר – רק בן 33 – מיכאל גוטליב (Gottlieb) ועמיתיו בכתב עת של המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) דוח על מקרה משונה: חמישה גברים הומוסקסואלים צעירים מלוס אנג'לס, שלא היה ביניהם כל קשר, חלו בדלקת ריאות לא שגרתית שנגרמת מפטרייה (Pneumocystis carinii) שכולנו נחשפים אליה בלי לחלות.

עד 1981 היתה המחלה נדירה ביותר ופגעה רק במדוכאי מערכת חיסון, כגון אנשים לאחר השתלה או כאלו הסובלים מתת-תזונה קיצוני. אולם, חמשת הצעירים – ששניים מהם מתו מהמחלה עוד בטרם פורסם הדוח – היו בריאים עד להופעת המחלה ולא עברו טיפולים שהיו עלולים לפגוע במערכת החיסון שלהם. למרות זאת, נוסף לדלקת הריאות, הצעירים סבלו גם מזיהום קשה בקנדידה – פטרייה אחרת הקיימת באופן טבעי בגוף ולא מזיקה לאנשים בריאים, אך עלולה לגרום למחלה אצל מדוכאי מערכת החיסון. בדיקת דם של שלושה מהחולים חשפה כי פעילות תאי מערכת החיסון שלהם פגועה.

גוטליב ועמיתיו לא ידעו זאת, אך הדוח שלהם הוא התיעוד הראשון של מקרי איידס בעולם המערבי. תסמונת שעד מהרה התברר שהיא מגפה כלל עולמית.

לקריאת הרשומה המלאה: "ההיסטוריה של HIV ומגפת האיידס"
קראו עוד

קצרצרים: הפרכת שמועה – חיסון קורונה בזמן היריון

כמה גופי תקשורת מסגרו בצורה מפחידה את עמדת ארגון הבריאות העולמי לגבי חיסון נשים בהיריון בחיסון נגד קורונה של חברת מודרנא

נעם לויתן

אישה בהיריון. צילום: freestocks.org, Pexels

גופי תקשורת שונים פרסמו כתבות מטעות – אולי לשם רייטינג – לפיהן ארגון הבריאות העולמי (WHO) "ממליץ לנשים הרות שלא לקבל את החיסון של מודרנא". זה לא מדויק. רשמית WHO ממליץ לחסן בחיסונים של פייזר או של מודרנא רק נשים בהיריון שנמצאות בסיכון גבוה, אך ארגונים אחרים ממליצים לאפשר זאת גם בתנאים אחרים.

על פי WHO מאחר שהניסויים בחיסונים לא תוכננו לבדוק נשים בהיריון, אין די מידע בנושא והוא לא יכול להמליץ להן להתחסן. עם זאת הארגון מציין שבגלל מנגנון הפעולה של החיסונים אין סיבה להניח שהם מסוכנים לנשים בהיריון. גם ניסויים בחיות הרות הראו שהם בטוחים. לעומת זאת COVID-19, מחלת הקורונה, מסוכנת לנשים בהיריון.

מסיבות אלה כרגע הארגון ממליץ לחסן נשים בהריון "אם היתרון של חיסונן עולה על הסכנה התיאורטית". עם זאת, הוא לא ממליץ לעשות בדיקת היריון לפני שמתחסנים. כלומר הארגון מודע לכך שהסכנה אכן מאוד תיאורטית. הארגון לא מזכיר זאת אך בניסויים בחיסונים היו מקרים בודדים של מתנדבות שחוסנו והתברר שהן בהיריון, ולא נצפתה כל השפעה שלילית.

לאור מידע זה, ובמיוחד לאור הסיכון המוגבר לסיבוכים מקורונה של נשים בהיריון, האיגוד האמריקאי (ACOG) למיילדות וגינקולוגיה, המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה [PDF], משרד הבריאות [PDF], ועוד קבעו כי ניתן לחסן נשים בהיריון.

אם כן, ארגון הבריאות לא פרסם המלצה ספציפית נגד החיסון של מודרנא. הארגון פרסם המלצות זהות לחיסון נשים בהיריון לגבי שני החיסונים. ארגונים אחרים גם כן טוענים שאין מניעה לחסן נשים בהיריון המעוניינות בכך – בחיסון של פייזר או של מודרנא.

קראו עוד

"יש לך את הסרטן של אמא שלך"

שני ילדים חולי סרטן נדבקו בו מהאימהוֹת שלהם, כנראה במהלך הלידה

נעם לויתן

תא סרטן ריאה שגדל בתרבית. צילום: Anne Weston, Francis Crick Institute, CC-BY.

שני ילדים ביפן, אחד בן 23 חודשים והשני בן שש, חלו בסרטן ריאות. סיפור עצוב, והפעם גם מיוחד מאוד: מתברר שמקור הגידולים אינו בתאי גופם של הילדים אלא בתאי סרטן צוואר הרחם שבו חלו האימהוֹת שלהם. הגידולים עברו לילדים בדרך שלא הייתה מוכרת עד כה – הם נשמו את התאים הסרטניים של אימהותיהם, ככל הנראה במהלך הלידה.
קראו עוד

ה-FDA העניק אישור חירום לחיסון לקורונה של פייזר וביונטק

ביום שישי אישר מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית את החיסון לשימוש חירום בקרב בני 16 ומעלה. כעת צפוי שמשרד הבריאות יאשר את החיסון לשימוש חירום גם בישראל

נעם לויתן

בקבוק חיסון לקורונה, אילוסטרציה. צילום: Artem Podrez, Pexels

ב-31 בדצמבר 2019 הודיע ארגון הבריאות העולמי (WHO) על התפרצות של דלקת ריאות מסתורית בסין, שבהמשך הפכה למגפה עולמית. במהרה התברר שהמחלה, COVID-19, נגרמת מנגיף קורונה חדש, שבפברואר 2020 קיבל את השם SARS-CoV-2. ביום שישי (שבת, שעון ישראל), פחות משנה מהפרסומים הראשונים על פרוץ המגפה, העניק מינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA) אישור לשימוש חירום (EUA) לחיסון של חברות פייזר (Pfizer) וביונטק (BioNTech) נגד הנגיף. האישור התקבל בעקבות המלצתה של הוועדה המייעצת בנושא חיסונים של ה-FDA ביום חמישי.
קראו עוד

עד כמה קטלני נגיף הקורונה?

החודש פורסם מאמר של הרופא והאפידמיולוג ג'ון יואנידיס שמנסה להעריך את התשובה לשאלה שבכותרת: מהו שיעור האנשים שימותו מהנגיף לאחר שנדבקו בו? אולם נראה שיואנידיס, שפרסם בעבר מאמר שכותרתו "מדוע רוב ממצאי המחקרים המתפרסמים שגויים", שגה בעצמו

נעם לויתן | פורסם ב-26/10/2020 | עודכן ב-09/12/2020

קרדיט: bodkins18

ככל שעובר הזמן מצטברים עוד נתונים על נגיף קורונה SARS-CoV-2 והמחלה לה הוא גורם, COVID-19. הנתונים האלה מובילים ברוב המקרים לתובנות חדשות, ובזכותן כבר היום יודעים לטפל טוב יותר בחולים ולמנוע הדבקות. עם זאת, יש אנשים שקבעו את עמדתם לגבי הנגיף עוד כשהגיע, ומתקשים לשנות את דעתם למרות המידע החדש המצטבר.

אחד הנתונים, שעדיין אי אפשר לדעת אותו לחלוטין, הוא שיעור התמותה מהנגיף. המדד לכך הוא "שיעור התמותה מהדבקה" (Infection Fatality Ratio, IFR), שמייצג את שיעור המתים מהמחלה מתוך כלל האנשים שנדבקו, המאובחנים והלא מאובחנים – כל אלו שלא נבדקו מסיבות שונות ולא התגלו. רוב ההערכות הקיימות כרגע, שרחוקות מלהיות מושלמות, הן ששיעור התמותה מהדבקה ב-SARS-CoV-2 נע סביב 1-0.5 אחוז מהנדבקים, ומתכנס לסביבות 0.68 אחוז: מוות של כשבעה אנשים מכל 1,000 נדבקים. עם זאת, שיעור התמותה משתנה מאוכלוסייה לאוכלוסייה וממדינה למדינה. הוא גם מושפע מגיל המודבקים: קרוב לאפס בצעירים ומזנק ככל שעולה הגיל.
קראו עוד