ארכיון | כללי RSS עבור מקטע זה

קחי טסטוסטרון, נווטי כמו גבר(?)

שושנת רוחות.

שושנת רוחות. צילום: marfis75, CC-BY-SA.

יכולות מסוימות הקשורות לתפיסה מרחבית השתפרו בנשים שקיבלו טסטוסטרון

סביר כי כל אחת מהקוראות שמעה בדיחות על יכולת הניווט של נשים, או ספגה ביקורת על יכולות הנהיגה שלה – כמו למשל של שולה נמירוביץ' נמיר הסקסיסטית מהתוכנית "אחד העם 1":

בדיחות אלו כמובן מוגזמות לחלוטין, אולם מוחות של גברים ומוחות של נשים אכן נבדלים זה מזה בתכונות מסוימות. כתוצאה מכך אפשר למצוא הבדלים בין גברים ונשים בשכיחותן של מחלות שונות (אוטיזם נפוץ בהרבה בגברים, נשים פגיעות יותר למחלת אלצהיימר) וכן ביכולות שונות, כגון חלוקת קשב או התמצאות במרחב. עם זאת, ההבדלים הם לרוב זעומים: יש חפיפה גדולה בין "סוגי" המוחות. ההבדלים הם בין מוח ממוצע של גבר לבין מוח ממוצע של אישה, כפי שגבר ממוצע גבוה מאישה ממוצעת, אך יש חפיפה גדולה בגבהים של המינים.
קראו עוד

"החיים קיימים – לכן חייב להיות מנגנון לתיקון DNA"

פרס נובל לכימיה לשנת 2015 יוענק מחר לשלושה חוקרים שגילו שלושה מנגנונים לתיקון DNA

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

DNA הוא הבסיס לחיים על פני כדור הארץ. מחיידק ועד תנין, מכלנית ועד שֶׁנַּבּוּב – כל היצורים החיים מאחסנים בתאיהם רשימות מפורטות המכתיבות את החלבונים המיוצרים באותם תאים, ולכן גם את צורתם ותפקודם של תאים אלו. רשימות אלו עשויות DNA. כשביצית מופרית על ידי זרעון, ה-DNA המשותף שלהם הוא שמכתיב את התפתחות העובּר, האם הוא יהיה זכר או נקבה, את צבע העיניים שלו ועוד ועוד. גם כבוגרים, DNA נמצא כמעט בכל תא בגופנו וממשיך לדאוג שכל תא ותא יבצע את תפקידו כראוי.
קראו עוד

סלמון הספק

מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר לראשונה שיווק של דגי סַלְמוֹן מהונדסים גנטית למאכל. זה מוצר המזון הראשון מבעל חיים שהושבח בהשבחה מדייקת באמצעות הנדסה גנטית

נעם לויתן | מדע גדול בקטנה

סַלְמוֹן לָכִיס מהונדס גנטית וסלמון לכיס רגיל

סַלְמוֹן לָכִיס מהונדס גנטית (הגדול) וסלמון לכיס רגיל. צילום: © AquaBounty.

לאחר כמעט 20 שנים של בדיקות בטיחות והליכים אחרים הצליחו בחברת אקווה-באונטי (AquaBounty) ממסצ'וסטס להתקדם במעלה זרם הבירוקרטיה ולקבל ממנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) את האישורים הדרושים לשיווק הסלמון המושבח שלה. ההמתנה הארוכה וההשקעה הכספית העצומה בדגים המושבחים הביאו את החברה לסף פשיטת רגל, אך היא הצליחה להישאר עם הראש מעל המים וכעת אולי תתחיל להרוויח מהפיתוח שלה.

הדג של חברת אקווה-באונטי – הקרוי סלמון AquAdvantage – הוא סַלְמוֹן לָכִיס ("סַלְמוֹן אַטְלַנְטִי", Salmo salar) שהונדס גנטית כך שיגדל במהירות כפולה מסלמון רגיל שגדל בחוות דגים. כלומר, הדג המושבח מגיע לגודל המתאים לשיווק בתוך מחצית מהזמן הנדרש לסלמון לָכִיס שלא הושבח – בתוך שנה וחצי במקום כשלוש שנים.
קראו עוד

הוצאת דֶבֶר מהקשרו

בניגוד למה שאולי שמעתם בשנה האחרונה על דֶבֶר, המוות השחור לא הופץ על ידי גרבילים, אלא מדובר במגפה נוספת של דיווחים שגויים שהופצו על ידי התקשורת

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

המוות

המוות. איור: Incry, CC-BY-SA.

לפני חודשים ספורים הסתובב סיפור מעניין באתרי אינטרנט, בעיתונים, בתוכניות חדשות ועוד, שלפיו נעשה עוול נורא לחיה תמימה, שהואשמה על לא עוול בכפה. החיה היא חולדה, והפשע שבו היא הואשמה הוא הריגתם של מיליוני אנשים בסדרת מגפות של מחלת הדבר בימי הביניים ולאחריהם, שזכו – ולא בכדי – לכינוי "המוות השחור". התפישה המקובלת אכן ראתה בחולדות את מפיצות המחלה, אך זוהי, כך על פי הסיפור, טעות – האשמים האמיתיים הם מכרסמים בעלי יחסי ציבור טובים בהרבה, שנראים לרובנו, או לפחות נראו עד עכשיו, כבעלי חיים חמודים ותמימים: הגֶרבּילים.

אך האם הסיפור הזה נכון? האם באמת הגרבילים, ולא החולדות, אשמים במוות השחור? במילה אחת – לא. בשתי מילים – לא לגמרי. כלומר, הסיפור, כרגיל, מסובך יותר ממה שנראה ממבט ראשון. וככל הנראה, במקרה זה, רוב העיתונאים שהפיצו את הסיפור לא טרחו לתת בו מבט שני, וצמצמו אותו לכותרת קצרה וקליטה – אבל למרבה הצער, מוטעית.
קראו עוד

לפני הבחירות – מדע, רפואה וסביבה: עמדת הרשימות

מהן העמדות של הרשימות המתמודדות בבחירות מחר בנושאים כמו מדע, רפואה וסביבה?

קלפי מדע

רוב הדיונים בתקופת בחירות מקיפים נושאים כמו ביטחון, הסדרים מדיניים, חברה כלכלה ועוד (לפחות כאשר הפוליטיקאים מתפנים מהכפשות הדדיות), בעוד נושאים כמו מדע, סביבה או רפואה לא זוכים לייחס ולרוב עמדת המפלגות כלפיהם לא מתפרסמת בתקשורת. לכן, בדיוק לפני חודש, התאגדנו יחד – מספר מומחים ובלוגרים המבינים דבר או שניים בנושאים אלו (ועם דעות פוליטיות מגוונות מימין ומשמאל) – ושלחנו קובץ שאלות לרשימות שונות: יש עתיד, הליכוד, הרשימה המשותפת, המחנה הציוני, מרצ, כולנו, הבית היהודי, ישראל ביתינו, ש"ס, יחד ויהדות התורה.

מכל הרשימות האלו רק שלוש (יש עתיד, הליכוד והרשימה המשותפת) חשבו כי הנושאים חשובים מספיק ושלחו לנו תגובה, אם כי – כפי שתראו – התשובה של אחת הרשימות לא מספקת, בלשון המעטה.

את השאלות והתשובות של המפלגות בנוגע לבריאות הציבור, לתזונה בריאה, להנדסה גנטית בחקלאות, לרגולציה ברפואה המשלימה, לריצוף גנטי באדם, לניסויים בבעלי חיים, לחינוך ולמחקר אקדמי תוכלו לקרוא ברשומה "רגע לפני, בודקים את המפלגות" בבלוג של שי פליישון, שיזם את שליחת השאלון.

לקריאת הרשומה בבלוג של שי.

Image credits: Noam Leviatan, CC-BY-SA. This is a derivative of Open Science Logo by Greg Emmerich, CC-BY-SA and of Kalpi

הפעלה חשמלית

הצלופח החשמלי מכריח את טרפו לחשוף את מיקומו "בשלט רחוק"

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

צלופח חשמלי וטרפו

צלופח חשמלי וטרפו. צילום: © Kenneth Catania.

מה יעשה דג קטן כשהוא רואה דג גדול מתקרב אליו? ינסה לברוח, מן הסתם, ואולי יתחבא בין סלעים בקרקעית הים, ישב שם בשקט ולא יזוז עד שהסכנה תחלוף. זו אסטרטגיה טובה נגד רוב הדגים, אבל לא נגד כולם. ישנו דג אחד המסוגל לשלוט מרחוק בדגים אחרים. הוא מסוגל לגרום להם לזוז נגד רצונם, וכך לחשוף את מיקומם.
קראו עוד

עוד שנה עברה, 2014

סיכום שנת 2014 בבלוג – הפוסטים הפופולרים (וגם אלו שלא)

כדור הארץ שוב השלים הקפה סביב השמש, ובכל מקום אפשרי מופיעות ידיעות, כתבות ורשומות סיכום שנה. גם כאן.

תודה לכל מי שקראו את הבלוג במהלך 2014 ונהנו (אני מקווה) מרשומות על טבע, על מדע ועל קצת נושאים אחרים שמעניינים אותי. גם השנה פורסמו בבלוג בעיקר ידיעות ומאמרים שכתבתי לגליליאו עם יונת אשחר, עם חברים אחרים, או לבד, נוסף לקצת רשומות של כותבים אורחים (ומי שרוצים להתארח בבלוג, מוזמנים להציע נושא).

נוסף לחשבון הטוויטר שפתחתי לפני שנה (אתם מוזמנים לעקוב ) החלטתי לאפשר לעקוב אחר פרופיל הפייסבוק האישי שלי, במקום לפתוח דף פייסבוק מיוחד לבלוג. אני מפרסם בפרופיל קישורים לידיעות מהבלוג, ידיעות מדע נוספות וגם קצת דברים לא קשורים – בכל זאת מדובר בפרופיל אישי.

כמו כן, כרגיל, הדרך הכי טובה לא לפספס רשומות היא להירשם לקבלת עדכונים במייל בצד ימין למעלה, תחת הכותרת "הרשמה לעדכונים".

איך אתם מעדיפים לעקוב אחר הבלוג?

ועכשיו… לרשימת הפוסטים הנקראים והאחרים – עם הכותרות שאולי היו להם אם היו מתפרסמים באתרים רודפי קליקים. יש לכם רעיונות לעוד כותרות מסוג זה? חשבתם על כותרות מושכות יותר? כתבו אותן.
קראו עוד

שילוש – שלושה שהם אחד

איחוד משפחתי: שלוש משפחות דגים שונות הן למעשה הזכרים, הנקבות והצעירים של משפחה אחת

נעם לויתן ודינה וולודרסקי | גליליאו

שלושת מופעי דג הלווייתן. לרווה, זכר בוגר ונקבה צעירה.

שלושת מופעי דג הלווייתן. הלרווה (א), הזכר (ב) והנקבה (ג) נחשבו עד לשנת 2009 כחלק משלוש משפחות שונות של דגים. הלרווה (א) שויכה בעבר למשפחת "זנבי סרט" (Mirapinnidae) שנקראה כך על שם סנפיר הזנב הארוך המזכיר בצורתו סרט או רצועה. לזכר (ב) הבוגר חוטם גדול ולכן שם המשפחה אליה הוא שויך בעבר הוא "גדולי חוטם" (Megalomycteridae). לנקבה (ג) הצעירה ראש המזכיר לווייתן ומכאן שם המשפחה "דגי לווייתן" (Cetomimidae).
תצלום לרווה: יאסוהירו מוריטה (Morita). תצלום זכר: דייויד ג'ונסון (Johnson). תצלום נקבה: ברוס רוביזון (Robison). תצלומים מתוך: Biol. Lett. 5, 235-239 (2011), CC-BY.

במעמקי הים, בעומק של 1000 מטרים ויותר, קיימות שתי משפחות דגים הנראות שונות לחלוטין זו מזו. משפחה אחת היא של "דגי לווייתן" (Cetomimidae, "דמוי לווייתן") שגופם, כפי ששמם מרמז, מזכיר בצורתו את גוף הלווייתן. כמו לדגי מעמקים רבים עיניהם של דגי הלווייתן קטנות, פיהם גדול והם חסרי קשקשים; כמו כן קו הצד שלהם – שורת איברי חישה לאורך צדי הדג המאפשרים לו לחוש בתנודות במים – מחורץ. כל דגי הלווייתן שנצפו עד כה הן נקבות בוגרות, מעולם לא נמצאו זכרים או צעירים. משפחת דגי העומק השנייה היא של "גדולי חוטם" (Megalomycteridae) – דגים קטנים בעלי קשקשים, פה קטן, עצמות לסת מאוחות וחוטם גדול, שכולם זכרים בוגרים.
קראו עוד

גזע עליון: סודם של המינים הפולשים

ההיסטוריה האבולוציונית של מינים פולשים מבטיחה את הצלחתם

נעם לויתן ויונת אשחר | גליליאו

דררת קרמר, מין פולש המשגשג בישראל

דררת קרמר, מין פולש המשגשג בישראל. צילום: © ערן גיסיס.

היזכרו בפעם האחרונה שבה ביליתם בחוץ, בפארק או בגינה ציבורית. אולי הבחנתם בדררות הצועקות זו לזו, במיינות המקפצות על המדשאות כשסביב עיניהן "איפור" צהוב המקנה להן מראה קצת מרושע, וכמובן ביתושות הטיגריס האסייתי העושות כמיטב יכולתן לרוקן את גופכם מדם. אלו מכם שהעדיפו לבלות בחודשי הקיץ בים, יכולים להיזכר במקום זאת ב"מתנה" שהעניקה לנו תעלת סואץ [PDF] – להקות של מדוזות מהמין חוטית נודדות, שצורבות את המתרחצים.

כל בעלי החיים שנזכרו הם חלק קטן ממיני בעלי החיים, הצמחים והפטריות שפלשו לישראל בהצלחה. מינים אלו הגיעו מתחום מחייתם המקורי לבתי גידול חדשים – לרוב בעקבות פעולות האדם – והצליחו לשגשג בהם, לדחוק מינים מקומיים ולגרום לשינויים ניכרים במערכת האקולוגית.

אך לא כל מין ביולוגי שמגיע לסביבה חדשה הופך למין פולש, קראו עוד

צו האופנה של השימפנזים

קבוצת שימפנזים פיתחה מנהג אופנתי – ענידת עלה עשב

יונת אשחר ונעם לויתן | גליליאו

שימפנזה עם עלה עשב באוזנה

שימפנזה עם עלה עשב באוזנה. צילום: Edwin van Leeuwen

השימפנזה ג'ולי גרה בשמורת צ'ימפונשי (Chimfunshi) בזמביה, עם עוד 11 מבני מינה. יום אחד, לפני כארבע שנים, אחד החוקרים העובדים בשמורה – אדווין פאן ליאוון (van Leeuwen)ממכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית בגרמניה – שם לב למשהו מוזר. נראה היה שלג'ולי תקוע עלה עשב ארוך באוזנה – תפוס בשיער שבבסיס האפרכסת. בהתחלה היה זה עשוי להיראות כמקרה בלבד – לכלוך שנתפס בפרווה כאשר ג'ולי עברה דרך העשב הגבוה. אבל לא: החוקרים ראו את ג'ולי קוטפת את העשב בעצמה ומכניסה אותו, בצורה שאי אפשר לתאר אלא ככוונה תחילה, לתוך האוזן. ואז היא עשתה זאת שוב. ושוב. במשך השנה שבה החוקרים ביצעו את התצפיות, הם ראו את ג'ולי מכניסה עלי עשב לתוך אוזנה לא פחות מ-168 פעמים. ואז הם החלו לראות אותה התנהגות מוזרה אצל חברים אחרים בקבוצתה של ג'ולי. בסוף השנה, מתוך 12 החברים בקבוצה, שמונה (כולל ג'ולי) נצפו כאשר הם מתקשטים בעלי עשב באוזנם. במחקר שהתפרסם במגזין Animal Cognition פאן ליאוון ועמיתיו מתארים את התפשטות האופנה בקרב קבוצת השימפנזים.
קראו עוד