רק החזק מקנח
תכשירים טבעיים המתיימרים "לחזק את מערכת החיסון" לא עובדים, וטוב שכך
ג'רמי סמואל פאוסט | Slate

צילום: William Brawley, CC-BY.
טיפולים בתסמינים הנגרמים מנגיפי הצטננות מדכאים את תגובותיה הגסות והמגושמות של מערכת החיסון המולדת שלנו, ולא מחזקים אותן.
אם תבחנו את שורות המדפים המוקדשים להצטננות ולשפעת בבתי המרקחת, או תצפו ברופאים מסוימים בטלוויזיה, תפגשו לא מעט מוצרים המתיימרים לחזק את מערכת החיסון שלכם באופן "טבעי". מחקרים שבדקו מוצרים אלה הראו כי הם פלצבו יקר. עם זאת, רבים משוכנעים כי השיקויים האלה יכולים לשמור על בריאותם. מיליוני אנשים הולכים שולל אחר השיווק הידידותי לכאורה (אך למעשה ציני) של מוצרים אלה, ומשלמים ממיטב כספם תמורת "כוסות רוח למת" במקרה הטוב. לכל המאמינים מביניכם (וכן לספקנים המחפשים כמה טיעונים חדשים), שִקלו זאת: חיזוק מערכת החיסון שלכם הוא רעיון גרוע למדי, לאמיתו של דבר. גם לו מוצרי הריפוי והמניעה האלה היו עושים את שהם מתיימרים לעשות, לא הייתם רוצים שיעשו זאת.
בגופנו שתי מערכות חיסון המשלימות זו את זו: המולדת והנרכשת. מערכת החיסון המולדת היא התגובה הטבעית והמידית של הגוף כלפי זיהום לא מוכר. תגובת החיסון המולדת היא מהירה, רחבת היקף ומאוד לא ממוקדת. כולנו מכירים טוב מדי, לצערנו, את התופעות הנלוות להפעלת מערכת חיסון זו: חום, שיעול, נזלת וגוף דואב. בקיצור: דלקת. אתם כבר יכולים להבין בעצמכם מדוע לא בהכרח כדאי "לחזק" חלק זה של מערכת החיסון.
נרצה או לא נרצה, ברגע שנגיף חודר לגוף – מערכת החיסון המולדת נכנסת לפעולה. וכשהיא מתחילה לפעול התסמינים תמיד דומים מאוד, לא משנה באילו נגיפים (מבין מאות הסוגים הגורמים להצטננות) מדובר. עוד לפני שגופך מזהה בדיוק מיהו הפולש, מערכת החיסון המולדת מעלה את חום הגוף בנסיון "לטגן" את המיקרובים וגורמת לשיעול ולכיח בניסיון לשטוף אותם החוצה. תגובות אוטומטיות אלו עוזרות מעט, מציקות מאוד, אבל – וזו הנקודה המכרעת – לא הן מביסות את הזיהום.
הפעולה האמיתית נגד הזיהום היא באחריותה של מערכת החיסון הנרכשת, הזרוע הממוקדת של צבא החיסון שנבנה במהלך חיינו. מערכת החיסון הנרכשת מכילה תאי T ותאי B שמייצרים חלבונים הקרויים נוגדנים ומתקשרים עמם. הנוגדנים תוקפים מגוון עצום של זיהומים ספציפיים. אמנם אחוז קטן של נוגדנים מועבר מהאם לתינוק, אך רובם נוצרים כאשר האדם נחשף לראשונה לזיהום מסוים. הנוגדנים הנוצרים דומים לסליק נשק שהגוף מאחסן במשך עשרות שנים למקרה של פלישה עתידית; זו "המלחמה הקרה" המוחלטת. אם הגוף כבר נחשף בעבר למחולל מחלה (או חוסן נגדו) מערכת החיסון הנרכשת "זוכרת" אותו ומסוגלת לזהותו במהירות במקרה של הידבקות נוספת בעתיד. כאשר מערכת החיסון הנרכשת מופעלת מחדש היא מייצרת רק את הנוגדנים הנכונים, בדייקנות וביעילות מופלאות. בדרך זו מסולקים בקלות מרבית הנגיפים המתונים והנפוצים, לרוב תוך ימים ספורים. זו אבולוציה במיטבה. ההתמודדות עם נגיפים חדשים דומה: ההבדל היחיד הוא שלמערכת החיסון אין זיכרון קודם של נגיפים חדשים ולכן נדרש זמן כדי לייצר בדיוק את הנוגדנים הנכונים.
בינתיים מערכת החיסון המולדת משתוללת לפרק זמן ארוך בהרבה מהנדרש. בשעה שנוגדני מערכת החיסון הנרכשת כבר לחמו וניצחו בקרב האמיתי, הזרוע המולדת פשוט לא שמעה את צפירת ההרגעה ולכן היא ממשיכה בלחימה שלא לצורך. כפי שכולנו יודעים, שיעולים ונזלת יכולים להימשך שבועות, גם לאחר זיהום נגיפי מתון ביותר.
לכן חיזוק מערכת החיסון נשמע כמו רעיון כה גרוע. תכשירים אלטרנטיביים שנמכרים ללא מרשם לא יכולים לחזק את מערכת החיסון הנרכשת שלכם. אפילו בעלי חשיבה מאגית ייאלצו להכיר בכך שהדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות חיסונים (דרך שמשתמשים רבים בתכשירים אלטרנטיביים לא הולכים בה) או השתלת מח עצם: טיפול מסוכן אך הכרחי בסוגי סרטן דם מסוימים, שמגדיל את מספר תאי מערכת החיסון. לפיכך מערכת החיסון המולדת נותרה המטרה היחידה של אותם מוצרים הנמכרים ללא מרשם ומתיימרים להגביר את החסינות הטבעית שלכם. אבל מי בכלל ירצה בכך? בפעם האחרונה שבדקתי, אף אחד לא רצה חום או נזלת.
הטיפול בתסמינים הנגרמים מנגיפי הצטננות מבוסס על דיכוי (ולא על חיזוק!) התגובות הגסות והמגושמות של מערכת החיסון המולדת שלנו. זו הסיבה שאנו נוטלים מורידי חום ואנטיהיסטמינים. גם לו הייתה דרך טבעית לחזק את מערכת החיסון, עצם הרעיון מוטעה. במקרים קיצוניים תגובה מוגזמת לזיהומים עלולה אף לגרום לשינויים במערכת כלי הדם שמובילים לאלח דם ולהלם זיהומי – כלי הדם שלנו הופכים לדקיקים ולעדינים מדי בתגובה לדלקת שאותה התחילו, ניחשתם נכון, התגובות הטבעיות של מערכת החיסון המולדת שלנו.
ככלל, קיצוניות לכל כיוון אינה טובה. יתר-פעילות של מערכת החיסון (למשל, תגובות אוטואימוניות) עלול להוביל לאלרגיות, לנזק לרקמות ואף לאנפילקסיס (תגובה חיסונית חריפה). תת-פעילות של מערכת החיסון, למשל בעקבות כימותרפיה או איידס, מעמידה אותנו בסיכון לזיהומים קטלניים שרוב האנשים מתגברים עליהם בקלות. הגוף שלנו התפתח לעבר איזון, אך לעתים מערכת החיסון המולדת נלהבת יתר על המידה וצריך לרסן אותה.
אם כך, בפעם הבאה שאתם חשים בצטננות בפתח אולי מה שאתם באמת זקוקים לו הוא דיכוי קל של מערכת החיסון המולדת, ולא חיזוק שלה. תרופות ללא-מרשם, כגון איבופרופן ואנטיהיסטמינים, אמורות לעזור לכם להרגיש טוב יותר. בינתיים, שבו בנחת בזמן שתאי B ותאי T של מערכת החיסון הנרכשת שלכם עושים את עבודתם. ואם עוד לא חליתם, ודאו שהחיסונים שלכם בתוקף, בפרט החיסון השנתי נגד שפעת. הכי חשוב, שטפו ידיים נמרצות – העור הוא אחת מההגנות הטבעיות של הגוף, וכזו שבאמת אפשר לתגבר באמצעות היגיינה טובה. שמרו על עצמכם באמצעות תזונה מאוזנת, הרגלי שינה טובים וצמצום לחצים. אלה פעולות שהודגמו כיעילות בשמירה על מערכת החיסון במיטבה. הן לבדן מסוגלות להגדיל – "לחזק" – את סיכוייכם להימנע מזיהומים וממחלות בעונה הקרה.
על המחבר
ד"ר ג'רמי סמואל פאוסט, M.D., M.S., M.A., הוא מתמחה בכיר ברפואה דחופה בבית החולים מאונט סיני בעיר ניו יורק והוא מנחה שותף של FOAMcast. עקבו אחריו בטוויטר.
הרשומה לעיל היא תרגום של הכתבה "Something to Sneeze At" שכתב Jeremy Samuel Faust ופורסמה באתר Slate ב-19 בדצמבר 2014. התרגום באישורו של פאוסט.
תודה לטלי ארבל ולנטע סופר צור על העזרה.
תודה לעינת חורין על העריכה הלשונית.
למידע נוסף
"עצות חמות לחורף קר: איך נקל על הצטננות" באתר של המרכז הרפואי הדסה.
הסבר, באנגלית, על מערכת החיסון. סרטון של Kurzgesagt:
פרק על חיסונים בסדרת האנימציה "החיים":
תודה על הכתבה המרתקת.
ובכל זאת, כשמדברים על חיזוק מערכת החיסון מדברים על פחות תחלואה. על כך שגוף חזק פחות מקבל וירוסים.
למשל, תמיד ידעתי שקור גרום להחלשות המערכת החיסונית ולכן בחורף אנחנו מצטננים יותר וחולים יותר, ןלכן כדאי ללבוש בגדים חמים וכו'.
עוד ידעתי, שאכילה נכונה ואכילת פירות הדר (ויטמין C) מחזקים את המערכת החיסונית ושוב, גורמים לפחות תחלואה. לא לרפואה מהירה, אלא שבכלל לא תהיה תחלואה.
עכשיו אני מבינה שאני לא מבינה, ואשמח אם תסביר את הענין הזה.
אהבתיאהבתי
נכון, הכוונה מאחורי המשפט השיווקי של "חיזוק מערכת החיסון" היא בדרך כלל "קני תוסף X ובזכות זה תחלי פחות". אבל הטענות לגבי הדרך שבה התוספים הנמכרים מגנים ממחלות הן שהתכשירים מחזקים באמת את מערכת החיסון. זה כאמור רעיון גרוע ולמזלנו גם לא אמיתי.
את מערכת החיסון אפשר "לחנך" בעזרת חיסונים כדי להתגונן ממחלות (כלומר ללמד את מערכת החיסון הנרכשת שלנו לזהות גורמי מחלה לפני שהם מגיעים לגוף). גם, צריך לשמור על תזונה נכונה ובריאה – תת תזונה ומחסור בויטמינים מסוימים עלולים לפגוע בפעילות מערכת החיסון. אבל, במערב כמעט ואין מחסור בויטמינים ומאחר שעודף ויטמינים, או לקחת אותם כשאין מחסור, לא מועילים אין סיבה לנטול ויטמינים סתם. במיוחד שיש ויטמינים המזיקים בעודף.
לגבי קור. הדעה המקובלת (שמוסברת יפה בכתבה הזו בוואלה! בריאות) היא שקור לא גורם למחלות ולא מחליש את מערכת החיסון. הסיבות למחלות חורף הן: נטייה לשהות בחללים סגורים וצפופים, שמגדילה את הסיכוי להידבק; בקיץ בדרך כלל ילדים לא הולכים לגנים ולבתי הספר, בחורף הם בלימודים ומתחילים להביא מחלות לכל המשפחה; חלק מהנגיפים עונתיים ופשוט פעילים בחורף ולא בקיץ – יש מחלות שדווקא אופייניות לקיץ (הרעלות מזון, מחלת הפה והגפיים ועוד); בחורף האוויר היבש מקל על נגיפים העוברים באוויר להישאר בו זמן רב יותר וכך להדביק יותר אנשים.
אגב, מחקר ראשוני ביותר שפורסם לפני שנה הראה שתאי תרבית, שמקורם בדרכי הנשימה של עכברים, פגיעים יותר לנגיפי צינון בסביבה קרה. זה ניסוי בתרבית וכלל לא בטוח אם הממצאים שלו רלוונטיים לעכברים חיים ולא רק לתאים בצלחת. נוסף לכך, עוד אי אפשר לדעת אם זה מה שקורה בבני אדם. אבל, אם יתברר שכן נוכל להוסיף סיבה נוספת, הפעם ביולוגית, ללמה מצוננים יותר בחורף.
כפי שכתבתי למעלה, תת תזונה ומחסור בויטמינים עלולים לפגוע בפעילות מערכת החיסון, אך זו לא סיבה לקחת ויטמינים "סתם" אם אין מחסור. ויטמין C לא "מחזק" את מערכת החיסון. הבעיות היחידות שטיפול בויטמין C יכול לפתור הן בעיות הנובעות ממחסור בויטמין C. הוא לא עוזר במקרי צינון – או בכל מקרה אחר – ועודף גדול מאוד של ויטמין יכול לגרום לתופעות לוואי. מחקרים שנעשו בנושא מראים כי נטילה של ויטמין C לא מונעת צינון ולא מקטינה את הסיכוי להצטנן. מחקרים (גרועים) מראים שאולי ויטמין C יכול לקצר את משך הצינון, אבל גם אם זה נכון (והמחקרים לא משהו, אז כנראה זה לא נכון) ההשפעה זניחה ולא דורשת נטילה קבועה של הויטמין. פרסמתי בפייסבוק לינק לכתבה טובה בנושא חוסר היעילות ויטמין C. התפתח בפוסט דיון מעניין בנושא.
ולגבי פירות הדר – הם טעימים ובין הפרות האהובים עלי.
אהבתיאהבתי
נאלצתי למחוק את התגובה הראשונית שלי. חלק מהקוראים היו עשויים להזדעזע מסגנוני הבוטה ומרמת האד-הומינם, אבל מה שכתוב פה באמת הרגיז אותי.
בגדול, רמת הטיעון הזה מראה מדוע אנשים פונים לרפואה אלטרנטיבית.
יש פה כשל גדול ו-2 קטנים יותר. נתחיל מהגדול:
טיעון: אם נוכל לסייע למערכת החיסונית המולדת זה יהיה רע.
האמנם? מדוע יש אנשים שלא מראים תסמיני מחלה אף פעם, ויש כאלה שחולים כל שבועיים בחורף? הבדל זה מתקיים גם בין אנשים שנחשפים לתנאי סביבה דומים מאוד. התשובה ברורה – למערכת המולדת יש תפקיד קריטי בלחסל מחלות בשלבים הראשונים, בטרם הן מתרבות ובטרם רואים תסמינים. רק אם היא נכשלת – עוברים לשלב של פעולת מערכת החיסון הנרכשת. לכן, כנראה שיש הבדלים בפעולת המערכת המולדת, ואם אפשר לחזק אותה – הרי זה משובח.
כל מי שיש לו מעט חשיבה תהליכית אמור להבין של "התפרצות" קל לחסל כשהיא קטנה וקשה יותר כשהיא מתרחבת.
הטענה של הכותב דומה ל"אנחנו לא צריכים חיילים בגבול עזה כי יש לנו מל"טים שיודעים לעשות סיכול ממוקד".
ולפחות קריטיים:
1. מחקרים מראים שתוספים שמחזקים את מערכת החיסון לא עובדים – באמת? ואם האדם סובל מחוסרים? כאלה ואחרים? אם חסר לו חומר חשוב עבור מערכת החיסון?
2. יש מספר תוספים טבעיים (ויטמין C ואבץ) שהוכחו כמקצרים את משכה של המחלה. אז ייתכן שהם לא "מסייעים למערכת החיסון" אלא מקצרים אותה במנגנון אחר, אבל בסופו של דבר זה הבדל סמנטי. אם לוקחים אותם – חולים פחות. הנה למשל:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16373990
http://ajcn.nutrition.org/content/68/2/447S.abstract
הכותב בעצם ממליץ להתעלם מהידע המדעי בדבר התועלת של חומרים אלה כי זה מריח לו מרפואה אלטרנטיבית. ליסנקו היה מוריד את הכובע.
בברכת בריאות שלמה ושכל ישר
אהבתיאהבתי
תודה לך!
אהבתיאהבתי